ביקורות הספרים שביני <FONT COLOR=074953> אהבה

מיין לפי: תאריך כתיבה כמות אוהבים שם הספר שם הסופר (פרטי) שם הסופר (משפחה)

אוקי, יש לנו בעיה כאן. כי זה ספר מוערץ. זה ספר שמוערץ על ידי, זה ספר שאני חושבת שעושה עבודת קודש, זה ספר שכתוב נפלא (אבל באמת), זה ספר שמספר את מה שכולנו צריכים לדעת, זה ספר שכועס. יש דברים שצריכים לומר ואין לי מה להוסיף עליהם יותר. תקראו, בקיצור. אבל. יש לנו בעיה. (סוגשל ספויי... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-3 חודשים

אני מרגישה שאני כותבת את הביקורת הזו מהסוף להתחלה. אני חייבת להודות שלא חיבבתי את ארי. אם הייתי נפגשת איתו במקרה בחיים האמתיים, לא הייתי מתחברת איתו. הייתי מתרחקת ממנו כמה שיותר מהר. לא היינו נעשים חברים. אבל אני מעריכה אותו, בגלל שהוא מה שהוא, וגם זה בסופו של דבר תכונה נערצת. ... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-7 חודשים

עד לפני שנה בערך לא היה לי מושג ירוק בנוגע לכל זה. לא ידעתי מה זה פאנדום או סלאש או קרוסאובר או OC, וגם במחיר חיי לא הייתי יכולה להסביר מי זה או מה זה מרי סו. לא היתה לי שום העדפה בין ג'ן לאנגסט לפלאף ו"לגלוש באינטרנט" היה שווה ערך ל"לגלוש בסימניה". עידן התמימות. עולם שלם היה מונח כל ... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-7 חודשים

**** ילדים, תתרחקו מכאן. אין כאן שום דבר בשבילכם. תחזרו לשחק בהארי פוטר שלכם, לנופף במטות קסמים ולחלום על מלחמה באדון אופל כזה או אחר שזומם להשתלט על העולם, או משהו. יש לכם צעצועים משלכם, בלי סוף. משחקי רעב, ערפדים וקוסמים, גיבורים-ילדים שמוצאים שער כלשהו לעולם אחר במעמקי איזה... המשך לקרוא

לפני 9 שנים

*טריילר לספר המועמדת. טייק ראשון*. בספרה החדש והראשון (שלא במפתיע) של הסופרת האמריקאית קיארה קאס, ניצבת הגיבורה הראשית, אמריקה, בתחרות של פעם בחיים, תחרות שתקבע את גורלה ואת כיוון ליבה. על המסך מופיעה נערה עם שיער אדום יפהפייה וגולש, עיניים ירוקות ועור בהיר וחלק. זוהי... המשך לקרוא

פעם רבתי עם אחותי. לא חדשה מרעישה, בשבוע ממוצע יש בבית שלנו למעלה מחמישים מריבות; אבל זאת היתה אחת מכוערת במיוחד, ואחותי נעלבה עד עמקי נשמתה. כל כך נעלבה, שהתחרטתי. אם עוסקים בסטטיסטיקות, מתוך מאה טעויות אני מתנצלת על שתיים, בקושי. אני לא יודעת לבקש סליחה. בלי כוונה נועם רב ע... המשך לקרוא

*טריגר- מכיל אונס ותקיפה מ.י.נ.י.ת. מילים יצונזרו.* כשהייתי קטנה יותר, אבא שלי היה לוקח אותי לפעמים באופנוע שלו, שקראתי לו אז "טוסטוס", לסיבוב בשדות בקיבוץ. לא השדות שמול הבתים ומקיפים את הקיבוץ אלא השדות הרחוקים יותר, אלו שנמצאים בקצה הקיבוץ עד לחזיריה של הכפר הערבי הסמוך. ... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-3 חודשים

בואו נהיה כנים, אם לא היה סיימון מישהו אחר היה מוצא סיימון משלו, וזה היה עניין של זמן וזה בסדר. כי מה הביג דיל? הוא ה ו מ ו. כמה מלאכת מחשבה נדרשה לרעיון הזה? כמעט אפסית, אני בטוחה. ספר כזה צריך דמויות מפוצצות, ואין לו כאלה. (אני שונאת ביקורות סיפורים חסרי פואנטה, אז כשאני מספרת סי... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-3 חודשים

זה ספר על רמה. ספר עם קלאס. ובגלל זה היו לי תוכניות. כי לספר על רמה מגיעות תוכניות על רמה. לחשוב מה לכתוב, מה לומר, מה להעיר וממה להתעלם כי אני אוהבת אותו מספיק בשביל לא ללכוד את הטעויות. זה לא שתכננתי לכתוב את הביקורת הזאת בלילה, אני לא יודעת באיזו שעה אנשי האתר יראו אותה, אבל כרג... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-3 חודשים

אם ישאלו אותי, זה בהחלט סוג הספרים שאני חיה בשבילם. הספר הזה הוא המיצוי של היופי שבפשטות; ילדותי, לא עמוק מידי, וכתוב נהדר. זה לא שאין ספרים טובים יותר מ”בית הספר לטוב ולרע”. ספרים עמוקים ומיוחדים הרבה יותר ממנו מסתובבים שם בחוץ, ועדיין, אני שמחה שיש לי את הספר הזה בבית. (וכן, א... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-4 חודשים

~וואו. כל כך הרבה זמן לא כתבתי ביקורת. אני קצת חלודה, מקווה שילך~ ~אזהרת ספוילרים, אין לי מושג מתי הם יכנסו לפה~ אני שבורה. מקולקלת, הרוסה, מתקלפת, מנופצת, מקוללת. אני שונאת את עצמי, ואת כל הדברים שעשיתי. את כל הדברים שגרמתי להם לקרות. אני שונאת להיות אני. אני רוצה להיות מישהי ... המשך לקרוא

כקוראים, אתם בטח מכירים את המשפט "ספרים יכולים לשנות אותך." אני מאמינה שלספרים באמת יש את הכוח הזה, הכוח לשנות בך משהו. זה יכול להיות שינוי קטן או גדול. זה יכול להיות מבחינה של איך שאתה מסתכל על העולם ושינוי הדעה שלך עליו או על דברים מסוימים, של מה שאתה רוצה להיות ומה לא,של מח... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-6 חודשים

הרבה מתייחסים לספר הזה כאילו שהעיקר בו הוא מוסיקה. אבל אני לא חושבת שהעיקר בו הוא המוסיקה. נכון, המוסיקה תופסת חלק משמעותי. אבל. זה ספ... המשך לקרוא

לא חשבתי שאני אחזור לכתוב את ביקורת הפרידה שלי אי פעם. אבל הנה אני כאן, אחרי שנה ושבעה חודשים מאז הביקורת האחרונה. זה מרגיש לי יותר. כמעט התגעגעתי. ורציתי להגיד לכם עד כמה אני אוהבת את הספר הזה. הספר הזה מספר על ילד דפוק. הוא בוכה יותר מדי ושואל שאלות כנות עד בוטות וחי בילדות... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-6 חודשים

אדם בן 70 מישראל הובהל לבית חולים בוויאטנם, מצבו לא ידוע. יכול להיות שחלקכם שמעתם, קראתם, או ראיתם את הכותרת הזאת. מרביתכם בטח הרימו גבה, כי, איזה זקן ילך למסע במזרח לבד? גם אני ראיתי את הכותרת הללו. לרוב, כשאנחנו רואים איזה משהו בחדשות, בין אם זה רצח או אונס או גנבה, אנחנו מצק... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-7 חודשים

*עלול להיות מדכא* הספר all the bright places נפתח במשפט "האם היום הוא יום טוב למות?" ברגע שקראתי את המשפט הזה על צג המחשב מול אמזון, הרגשתי שאני נלכדת ברשת, רשת גדולה שרק אני נמצאת בה והרשת מתרוממת עד שאני מגיעה לשמיים. שהיא דוקרנית, אבל מצד אחר, רכה כמו נוצה. רשת שהיא רק שלי. של הספר,... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-8 חודשים

מי שעקב אחרי באתר לאחרונה, יכל לראות שאני מקרטע בין קפיאה להפשרה, בין פעילות לבין שתיקה. שולח מידי פעם הודעות, וכשמשיבים עליהן- אפילו ל... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-8 חודשים

יש זלזול מסוים בנוער של ימינו. "הילדים של ימינו," הפך למשפט ששומעים יותר ויותר. שמבוגרים חושבים שאנחנו לא מבינים מספיק ושלעומתם הערכים שלנו פחות טובים או שאנחנו חוצפנים יותר או טיפשים יותר או תקועים במסך המרובע עשרים וארבע שעות ביממה. אני לא יודעת, אבל לי די נמאס. נמאס שדור א... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-9 חודשים

להתאהב בספר. אתם מכירים את זה? טוב, אתם לא חייבים להכיר את זה או לחוות את זה, זה דבר שקורה רק לעיתים נדירות או אולי פחות. אני חושבת אבל שכל אחד יתקל בספר שהוא באמת ובתמים התאהב בו, במלוא מובן המילה. אני כבר התאהבתי בכמה ספרים בחיי, והצלחתי לסווג את כל הספרים האלו לסוגים שוני... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-9 חודשים

מאז ומתמיד לא אהבתי סיומים. לא, אף פעם לא חיבבתי אותם, לא משנה איזה סוג של סוף הוא-שמח או עצוב יחד. כילדה קטנה, אני זוכרת איך העיניים שלי היו מתמלאות בדמעות וגוש בגרון מסוף של משהו. אפילו בסוף של מלך האריות- סרט דיסני עם סוף שמח כהרגלם, דמעות נמצאו על עיני והרגשתי מחנק בגרון. היי... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-9 חודשים