ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 23 באוקטובר, 2016
ע"י adielz
ע"י adielz
מדהים איך ספר על שני ילדים הופך לאט לאט, דף אחרי דף, לסיפור מטלטל על גזענות וחשכות מול נאורות.
היות וזהו אחד הספרים המפורסמים של המאה, אני לא רוצה לדבר על העלילה. סביר להניח שהרוב כאן זוכרים אותה, אז באמת שאין טעם. בכלל הסיפור הראשי בספר עוסק במשפטו של כושי (ככה שחורי-העור נקראים בספר. בהתחלה זה מזעזע, אך מתרגלים לאט לאט)- עדותו מול עדותו של אדם לבן. הגזענות מצמררת כל אדם היום, אבל פעם הייתה נחלת הכלל.
אני אהבתי מעבר לזה את עלילת המשנה- בו, השכן. מסיבותיו המשונות הוא נחבא אל הכלים, חי בבידוד ובחושך. הפכו אותו למפלצת, עד הסוף בו הוא מתגלה כחבר. בדיוק כמו השחורים, לכולנו יש "בו" בשכונה. כולנו מכירים "בו" כלשהו, ומתגזענים אליו סתם, כי אנחנו לא מכירים אותו.
אותו דבר בפרק שמדבר בעקיפין על היטלר ושואת היהודים- איך העולם כולו מזדעזע מגזענותו של היטלר- כשאצלו בחצר האחרוית הוא מתנהג בגזענות לא פחותה?
הספר איבד אצלי כוכב אחד בדירוג- כי משהו בדמות הראשית- סקאוט- לא אמין. ילדה בגילאי ארבע עד שמונה לא יכולה לנתח את העולם כמו סופרת בת 50. סקאוט לא פעם מוציאה משפטים של אישה זקנה בת 90 בערוב ימיה.
בכל מקרה, המסרים של הספר עוצמתיים, החל מסיפורי-המשנה החביבים על השכנים המעניינים וכלה בדרמה תחת עץ האלון. המון מוסרי השכל מפוזרים ביד אמן בספר.
קלאסיקה נשארת קלאסיקה כי היא נשארת רלוונטית, גם חמישים, וגם מאה שנים אחרי כתיבתה.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נתן קוגן
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
ללא ספק ספר נפלא וביקורת נבונה.
|
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
הכינוי שלי אומר הכול. ביקורת מקסימה!
|
|
|
קארן
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת יפה
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
"כושי" אינו כינוי גנאי בעברית.
הוא הפך כינוי גנאי ברבות השנים, כשהתקינות הפוליטית האמריקאית זלגה אלינו וחייבה אותנו למצוא תחליפים מכובסים. סקאוט היא בת 9 כשהיא מספרת את הסיפור. |
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
