ביקורת ספרותית על יפים כמו שהיינו מאת רון לשם
ספר בסדר

---

על מה אתה מספר? תעשה טובה, תבחר. רק תבחר. אי אפשר לנסות לספר על הכל.

את הספר אפשר לחלק לשני חלקים, שכמו באופנה ביום, משתלבים זה בזה למרות שקרו בזמנים שונים (תחשבו על זה רגע- מתי בפעם האחרונה ראיתם סדרה שאין בה פלאשבקים?).
החלק הראשון עוסק בהווה- והוא, סליחה, משעמם עד מוות ומנסה להיות מקורי ועמוק, מה שהופך אותו לעוד יותר משעמם עד מוות, ואפילו קלישאתי ומתיש.
החלק השני מתרחש בעבר, ודווקא מצליח לעניין. רק שהוא מנסה לגעת ביותר מידי נושאים, וזה מעיק.

על מה אתה מספר?
על ילדות וחברות ישראלית?
על שכול?
על חומת מגן?
על ההתנתקות?
על זיכרון?
על הטיול הגדול?
על מדע בדיוני?
על אהבה?
על חוסר מקום בעולם?
על ללכת לאיבוד?

איך אפשר לגעת בכל כך הרבה נושאים? אי אפשר. הכל שטחי בטירוף. אפילו התיאור של היערות שטחי ומנסה להיות מיוחד.

והאמת, שזה בעיקר מבאס, כי 'אם יש גן עדן' הוא פשוט ספר מעולה, ו'יפים כמו שהיינו' הוא פשוט ספר גרוע, עם דמויות גרועות ולא אמינות (מילא דמויות משניות. אבל דמות ראשית כל כך שטוחה? איך אפשר?).
ואני אפילו לא רוצה לדבר על כל האיזכורים המיניים שפשוט צצו ללא שום הקשר. באמצע תיאור של געגוע לים מופיעים איזכורים של איברים אינטימיים בפירוט שלא יבייש ספר עזר לגניקולוג המתחיל. בעיקר מעיד על כתיבה מתוך זרימה ואסוציאציות ולא מתוך מחשבה.

אז למה בכל זאת שלושה כוכבים?
כוכב אחד כי רון לשם אלוף בתיאור מלחמה, על כל המורכבות שלה.
כוכב שני כי הוא העז לגעת בתיבת פנדורה- ההתנתקות (בעיני, בתור מי שעוד זוכר את האווירה, זה מרוד ישטחי ולא ממצא, אבל בכל זאת, שאפו על התעוזה. מכירים כוד ספק שעוסק בהתנתקות? אשמח לשמוע)
וכוכב אחד כי הוא עוסק בחברות בין גברים, נושא שאני מאוד אוהב לקרוא עליו.

» ביקורות נוספות של adielz
» ביקורות נוספות על יפים כמו שהיינו