ביקורת ספרותית על דם האולימפוס - גיבורי האולימפוס #5 מאת ריק ריירדן

---

זאת ככל הנראה הולכת להיות הביקורת הכי כאובה שלי אי פעם.

הספר הזה לא מספיק. הוא פשוט לא.
הוא כתוב נהדר, הוא סוחף, הוא מלא בדמויות שכבר מזמן הספקתי להתאהב בהן. אבל הוא לא מספיק.
הוא לא מצחיק מספיק. הוא לא מותח מספיק. הוא לא עומד ברף הכל כך גבוה שהציבו ספריו הקודמים של ריק, והוא לא מהווה סיום ראוי לסדרת הבת של הסדרה שבנתה את הילדות שלי.

כי אני התבגרתי עם פרסי ג'קסון. התחלתי אותו כילדה קטנה ביסודי, שאהבה לקרוא, אבל זהו זה. היא הייתה קוראת פה ושם כי זה חשוב, כי היו משימות קריאה, כי אמא קצת דחפה אותה. אבל אז סבתא קנתה לה את פרסי ג'קסון, והיא התאהבה.
אני חושבת שמעולם לא חוויתי שוב התאהבות כזאת.
זה עדיין משפיע עליי – אני אוכלת מאכלים כחולים, אני ישנה עם חולצת מחנה החצויים, אני מתרגשת ביום אמצע הקיץ ויום אמצע החורף, ובשמונה עשר באוגוסט אני נזכרת קודם כל ביום ההולדת של פרסי, ורק אחר כך בזה של חברה שלי, שנעלבת בכל פעם מחדש. את הבוק ריפורט הראשון שלי באנגלית עשיתי על הסדרה הזאת. ואת השני, ואת השלישי. בכיתי כשהסתיימה הסדרה, ובכיתי מאושר כשהתחילה חדשה. ואני בטוחה שאני לא היחידה.

זו לא סדרה שתסיים ותשכח. זו סדרה שאם התחלת אותה בזמן הנכון, היא לעולם לא תפסיק ללוות אותך. במשך תשעה ספרים קראתי בשקיקה כל משפט, וחייכתי בטמטום בכל פעם שהמילה "פרסי" עלתה.
אנשים שלא קראו לעולם לא יבינו.
ואחרי כל זה, מה אני מקבלת בספר העשירי?
בעיטה לפרצוף.
כי הדמות האהובה עליי מוזכרת מספר פעמים שאני יכולה לספור על יד אחת של ג'ירפה. כי האויב האכזר, שהטיל אימה במשך ארבעה ספרים, הוכרע בעמוד וחצי. כי ריק ריידן הבטיח לי סיום עוצר נשימה ומספק, ואני לא קיבלתי אותו.

בכיתי שוב כשסיימתי את הספר. לא הרבה – לא מעצב או מהתרגשות. התאכזבתי.
אולי התחברתי לסדרה הזאת יותר מדי.

אני רוצה להבהיר דבר אחד – לא הספר אכזב אותי, אלא הציפיות המנופחות מדי. הסיום המתסכל והכואב. זה לא ימנע ממני לקרוא שוב ושוב את כל הסדרה, ולחייך בכל פעם מחדש. אולי אצליח לשכוח מהסוף הזה.
אני לא אדרג את הספר. העצב שלי לא אמור להוריד מערכו.
מסתבר שגם את הביקורת הקודמת שלי לא דירגתי. כנראה שרק עכשיו קלטתי כמה זה קשה. לא קל למספר ספרים.
כמו שאמר אחד המורים שלי פעם – " אני מאמין בהערכות. לא לכל דבר אפשר לתת ציון."
בסופו של דבר, אגב, הוא נתן לי 95 וכתב לי בתעודה אחת מאוסף ההערכות הלא מקוריות שבמאגר המורים. משהו בסגנון: "השתתפותך והבנתך ניכרת. יישר כוח."

» ביקורות נוספות של White Swan
» ביקורות נוספות על דם האולימפוס - גיבורי האולימפוס #5