ביקורת ספרותית על חצר של ערפל וזעם - חצר של ורדים וקוצים #2 מאת שרה ג'יי מאס
ספר טוב

---

זהו ספר שני בסדרה, לכן הביקורת הזו נועדה לאלו שסיימו את הראשון ומתלבטים האם להמשיך. זו לגמרי ביקורת המלצה, אבל יש כמה כוכביות.

למען הגילוי הנאות, קראתי כמה פרקים מ"כס הזכוכית" של אותה הסופרת לפני כמה שנים, ולא אהבתי בכלל, בלשון המעטה. לכן ניגשתי לספר הראשון בסדרה, "חצר של ורדים וקוצים", עם הרבה ספקות. אבל היה שם מתח, והיה רומן, והיה לי כיף.
הדמויות לא היו מבושלות עד הסוף, לעיתים ההתנהגות שלהן חזרתית וכפויה מדי, אבל הבסיס היה מצוין והעלילה רצה. הספר השני המשיך את הספר הראשון רק עם דמויות בשלות יותר, עם יותר מניעים ועומק וכאב, וזה מעולה. בנוסף, הספר השני הוא כולו ספר התפכחות. היופי הוא, שהתפכחות הקורא מתלווה להתפכחות הדמות הראשית, פיירה.

זה השלב להזהיר – ספוילרים קלים לפנינו.
במהלך הספר פיירה, ואני ביחד איתה, מגלה שהסיפור הרומנטי שציירה בראשה על מערכת היחסים עם טמלין היה הכול חוץ מרומנטי. ואהבתי את זה מאוד. כבר בסיום הספר הראשון היה ברור שיהיה כאן משולש אהבה, ואני גלגלתי עיניים, כי כמה זה טיפוסי, אבל זה עדיין מהנה ולכן המשכתי.
אבל זה לא משולש אהבה טיפוסי, וריסלנד לא שם רק כדי ליצור קנאה וגעגוע בין טמלין ופיירה עד שיחזרו זה לזרועות זו, כמו ברוב משולשי האהבה שראינו באינסוף ספרים וסרטים. ריסלנד שם כדי להראות כמה רעילה הייתה מערכת היחסים הקודמת, ועם התקדמות הספר הרגשתי כמו טיפשה גדולה שלא ראיתי את זה בעצמי. וכאן ההתרשמות שלי מהספר – הספר הזה לא ממציא או מעוות פרטים מהספר הראשון כדי לגרום למערכת היחסים שאז אהבתי להראות עקומה. הוא מרפרר אליה בלי לעוות דבר, אבל רק עכשיו נופלים עלייך כל סימני האזהרה.

עד כאן, תשבוחות. אבל הבטחתי גם כוכביות, והנה הן.
הספר מתייחס בעדינות וברצינות גם לניצול מיני של גברים, כשעד כה התרגלתי לראות בספרים האלו תפיסה מוטעית לפיה נשים הן הצד הנפגע בלבד. אבל, לצד זאת, הוא לא מפסיק להחפיץ את הדמויות הנשיות שבו. זה תמיד (או לרוב) כרוך בהתנצלות או בהסברים, ובקבלה של ההחפצה ע"י האישה המדוברת (בדר"כ פיירה), אבל בסוף היא תמיד מסיימת כאובייקט מיני בידיים כאלו או אחרות, וזה מכעיס.
כוכבית נוספת היא ההסתמכות של העלילה על קסמים לא ברורים כדי לפתור בעיות. במהלך הספר, הדמויות נקלעו לא פעם למצבים בלתי אפשריים. כדי להביאן למצבים אלו, הספר מציב הגבלות (נדרשות) על הקסמים בעולם שבו מתרחש הספר. אבל ברגעי משבר, כשאין מוצא מהתוצאה הסבוכה, הקסם תמיד מאבד פתאום את ההגבלות ובאופן לא ברור מציל את כולם. זו כוכבית קצת טרחנית, אני יודעת, אבל היא מקשה עלי לדאוג באמת לדמויות כשהן נקלעות לסיטואציות בלתי אפשריות, כי אני יודעת שהם יחלצו ממנה, וכנראה גם לא באופן מחוכם מדי. וזה מוריד קצת מאמינות המתח.

בקיצור, זו לא יצירת מופת, אבל גם לא יודעת כמה היא מתיימרת להיות כזו. הוא מעניין, כיפי ומפתיע, וזה מספיק בעייני בשביל להמליץ לכם לקרוא אותו.

» ביקורות נוספות של White Swan
» ביקורות נוספות על חצר של ערפל וזעם - חצר של ורדים וקוצים #2