ביקורת ספרותית על גנבת הספרים מאת מרקוס זוסאק
ספר מעולה

---

אני חושבת שכבר מיציתי את עניין אילת בביקורת שלי על אשמת הכוכבים. בראבה לעצמי, כי בראבה אומרים לבנות ובראבו זה לבנים, רק אומרת.

חשבתי על התחלה לביקורת הזאת, מהסוג שגורמת לך להמשיך לקרוא.
לא עליתי על אחת כזאת. נצטרך להסתפק בזה.

בכיתה הקודמת שלי, ההיא שזכיתי לא לראות יותר לעולם, שאלו אותי, במקרה נדיר, מה אני קוראת.
"ספר שואה. אתם יודעים, העניין הרגיל שהמוות עצמו הוא המספר הראשי, הדמות הראשית היא נערה גרמנית שמשפחתה כבר לא איתה, ילד בלונדיני שמתיימר להיות ג'סי אוונס, וכמה קללות אקראיות בגרמנית."
הו, אני סתם צוחקת. באותו הזמן עדיין לא הגעתי לחלק של רודי ותקרית הפחם. אבל זה פחות או יותר מה שעניתי, בתוספת ההצצה חטופה מהעמד הראשון שמעוטר במילים,

~אתם תמותו :)~


טוב, לא היה סמיילי, אבל זה נראה לי מתאים. לא יודעת למה. אל תאשימו אותי.

בכל מקרה. מה יש לנו פה? ספר שואה. מוות. יהודי מתאגרף, מרק מגעיל, שכנים מעצבנים, בלונדיני חמוד, גניבת ספרים סדרתית, נאצים, הפצצות, מרתף, וילדה אחת שהמילים שינו את חייה.

ממה להתחיל? שאטרח בכלל? כלומר, אם עד עכשיו אתם כבר לא בדרככם לחנות הספרים הקרובה לביתיכם, אני לא חושבת שיש מילים נוספות שאוכל לכתוב כדי לשכנע אותכם.
כאילו שאצטרך. יש כאן הרבה ביקורות טובות יותר (אהמ אנג' D:) שיכולות להגיד לכם בדיוק אותו הדבר ויותר.

» ביקורות נוספות של Nameless
» ביקורות נוספות על גנבת הספרים