ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 29 ביוני, 2022
ע"י יהונה
ע"י יהונה
אוקיינוס בקצה המשעול/ ניל גיימן
אדם אבוד בגיל 40 חוזר לעיירת הולדתו אחרי מוות של קרוב משפחה. אבוד בחייו באופן כללי וביום הזה בפרט, הוא תועה בדרכו לבית בו גדל, ולאחר שרואה שלא נשאר ממנו דבר, הוא ממשיך במורד המשעול לחווה ישנה נושנה, בה הייתה לו הרפתקאת ילדות. הוא זוכר במעומעם שכאשר היה בן שבע הייתה ילדה שגרה באותה חווה במורד המשעול, והייתה בת אחת עשרה והכי חכמה שהוא הכיר. כשהוא הולך לבקר בחווה, משהו מושך אותו אל הבריכה מאחורי הבית הגדול. איך רוצה ילדה, לאט, קראה לבריכה? לא ים.. זה היה משהו גדול יותר.. אוקיינוס! וכמו אבן שמושלכת לאוקיינוס, הוא טובע בזיכרונות.
זה ספר, שאחרי הרבה מחשבה על הגדרה בשבילו, שהבנתי שהוא תכלס סיפור אגדה מודרני למבוגרים. כמו כל סיפור אגדות, יש לו יתרונות וחסרונות מאוד ברורים.
בגזרת החסרונות נמצא בעיקר את הדמויות. כלומר, באגדות הדמויות לא חשובות, כי מה שחשוב זה העלילה. לכן לשלגיה או סינדרלה למשל, אין באמת אישיות עגולה והיא לא מרגישה לאף אחד כמו אישה אמיתית. כי מה שחשוב זה מה שקורה לנו, ולא מי שהן. גם באוקיינוס בקצה המשעול הדמויות לא מאוד מפותחות. נכון, הגיבור כן עגול יחסית אבל זה בעיקר בהשוואה לשאר הדמויות, שלהן אין ולו שבריר של עומק. ולמרות זאת, בתור אדם שדמויות אמינות חשובות לו מאוד הספרים זה לא הפריע לי במיוחד הפעם.
בגזרת היתרונות יש לנו את העלילה, שהיא מלאת קסם ולא מוסברת ומושכת להפליא.
כי הרי בשביל העלילה אנחנו קוראים אגדות, בשביל הקסם והייחוד, ובספר הזה ניל גיימן הצליח לתפוס את הרוח הנכונה ולהכניס אותה לסיפור באופן מושלם. הסיפור מסופר מנקודת מבטו של הילד, ולהפתעתי זה באמת אמין. כלומר, יצא לי לקרוא ספרים שאמורים להיות מפי ילדים אבל בפועל לא הרגישו ככה, אבל כאן זה אמיתי.
לסיכום, הספר הזה באמת מצויין. יש לו איכויות קצת שונות ממה שאני רגיל וקורא בדרך כלל, אבל אני ממליץ עליו בכל זאת
11 קוראים אהבו את הביקורת
11 הקוראים שאהבו את הביקורת