ביקורת ספרותית על האדם מחפש משמעות - מבוא ללוגותרפיה מאת ויקטור פראנקל
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 28 באפריל, 2014
ע"י בלו-בלו


יום השואה. יום שבו אני רוצה להיכנס מתחת לשמיכת פוך גם בחום הכי גדול ולהיעלם. בשנים האחרונות הרגשתי שזו זכותי. דור שני. אבא ניצול שואה. גדלתי לתוך זה ואני לא צריכה יום מלאכותי פעם בשנה שיזכיר לי. אני ממילא זוכרת. תמיד. כל הזמן.
השנה זה שונה. אבי נפטר לפני חודש וחצי. זהו יום השואה הראשון שאני לבד. דור שני שהוא נציג של הדור הראשון כי הדור הראשון כבר איננו. אני לא יכולה להיעלם מתחת לפוך. אין לי זכות. עכשיו אני הפה של אבי, עלי מוטל להעביר את הסיפור שלו. שלא ישכח לעולם. אני זוכרת אבל צריך שכולם יזכרו.

מאז שנפטר רציתי להנציח את זכרו בביקורת כאן ולא ידעתי במה לבחור. מלבד הקלאסיקות הרוסיות לא היה לנו טעם ספרותי משותף. אבי קרא רק "ספרות יפה". ספרים קלילים נראו לו בזבוז זמן מוחלט. לספרות עברית הוא לא התחבר. את קפקא שאני אוהבת הוא לא סבל. הוא קרא המון ביוגרפיות, היסטוריה צבאית, פילוסופיה. הוא קרא המון, ובהרבה שפות.

היום נתקלתי בספר הזה, "האדם מחפש משמעות" על מדף הספרים שלי. זה ספר שיש לי מאז התיכון והשפיע עלי עמוקות. בספר פרנקל מתאר את חוויותיו כאסיר במחנה השמדה. הרעיון המרכזי שמאחורי הספר, אם אתמצת באופן פשטני, הוא שכדי לשרוד את החיים צריך למצוא מטרה. זה נכון בפרט כשהחיים מזמנים לנו סבל בל ישואר. "אם יש לך למה ראוי ומספיק חזק, תוכל לעבור כמעט כל איך". פרנקל גם טוען שבכל שלב לאדם יש את הבחירה איך להתייחס לסבל שלו, גם אם הנסיבות עצמן אינן בשליטתו. "במחנות הריכוז - במעבדה חיה זו ובמגרש ניסויים זה - ראינו אחדים מחברינו מתנהגים כחזירים, בעוד אחרים מתנהגים כקדושים. אפשרויות אלה ואלה גנוזות באדם; איזה מהן יגשים, דבר זה תלוי בהכרעות ולא בתנאים".

אבי לא הסכים עם פרנקל. הוא חשב שדבריו פשטניים. שאנשים בשואה בחרו לעיתים ברע כי חשבו שכך יצילו את קרוביהם. שהשורדים נצלו בעיקר בגלל מזל ותו לא. שכל המלחמה ההיא היתה כאוס מוחלט נטול משמעות.

בכל זאת בחרתי בספר הזה כדי לתאר את אבי. כי מעשיו מתאימים בדיוק לרעיון של פרנקל. אבי שרד ושמר על שפיותו כי היתה לו משמעות. טעם החיים שלו היה קריאה. ממש כך. הוא התחבא במרתף הבית שלו בליטא שהוחרם על ידי הנאצים. סבי כבר נרצח. אמו ואחותו היו פזורות אי שם. הוא הצליח להתגנב תוך סכנת חיים למשרדו של אביו ולקחת משם כל ספר שמצא. אלה היו בעיקר ספרי עריכת דין בגרמנית. אז הוא לימד את עצמו גרמנית וקרא את הספרים האלו עד שיצא מהמחבוא. משלב מאוחר יותר הוא התחבא בארון בכפר פולני. היה לו פנס, מצרך יקר ערך. אז הוא הצטופף בארון וקרא. כל מה שהצליח להניח עליו את היד. אלו שהחביאו אותו כבר ידעו שהילד היהודי המוזר הזה פשוט רוצה לקרוא ולקרוא ולקרוא. משם הוא למד לקרוא בפולנית. כך הוא למד גם יידיש איטלקית ואנגלית בנוסף לליטאית ולרוסית שלו. כשהסתיימה המלחמה הוא ידע לקרוא בשש שפות. את השפה השביעית, עברית, למד כבר כשעלה לארץ.

רציתי לסיים כאן באיזושהי פואנטה אבל אני לא יכולה לכתוב יותר. אני מתגעגעת לאבא שלי והדמעות מציפות את עיני.
77 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
תודה רבה רבה יוהנס1!
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
אברהם, ריגשת אותי מאוד! תודה רבה לך!
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
תודה רבהin love with books
יוהנס1 (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
אין מילים בפי. הביקורת שלך מדהימה, ונוגעת בנשמה.
כל מילה נוספת מיותרת.

שלא תדעי יותר צער.
אברהם (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
זכות הבחירה.
האם בעת משבר מתקיימים התנאים הבסיסיים לזכות הבחירה?
אמנם על כל צעד ושעל אנו עושים בחירות ואין מי שיכפה עלינו לנטות ימין או שמאל.
אולם כאשר יש מי שיכפה עלינו, מה אז? אז הבחירה היא תחת כפיה ואינה בחירה כלל.
כי מרגע זה ניטל מהאדם ההיגיון השכלי. והבחירה שיעשה אין בה לא מן החזירות ולא מן הקדוּשה
אלא בחירה לזמנה, רגעית ונטולת היגיון מחשבתי.
בגעגועים - לאנשים בעלי שיעור קומה - כמו אבא אהוב ונערץ - יש רגעים שאינם מתים עם לכתו מאתנו.
אלה אותם רגעים בהם אנו דומעים אך לדמעות יש טעם שונה וחום שונה מדמעות הכאב.
דמעות הגעגועים, שיותר מאשר יש בהן על מה שאין, עיקרן הוא על מה שיש - המורשת.
ופעמים רבות אנו חשים שרגעים אחדים, בגעגועי מורשת, שווים חיים שלמים.
משתתף בצערך.
כתיבה משובחת ומחווה כבירה לאיש אהוב.

-^^- (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
סיפור עצוב מאוד , יהיה זיכרונו לברכה. הספר עצמו מצמרר ועצוב ומשמעותי , הוא משמעותי כבר מהשם שלו - "האדם מחפש משמעות ". בשואה אנשים רבים ניסו לחפש משמעות להמשך קיום חייהם.
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
תודה רבה אפרתי. עדיין קשה לי, אפילו יותר, להיות בלעדיו ביום הזה.
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
תודה רבה לי יניני
בלו-בלו (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
תודה רבה מסמר עקרב. אבי היה מסכים איתך.
אפרתי (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
עדיין יפה ומרגש ואקטואלי. עדיין כבד וטעון ובלתי נתפס. עדיין חותך אותנו לפיסות קטנות ללא רחמים.
לי יניני (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
ביקורת נפלאה מרגשת ונוגעת מאוד... עשית גם לי דמעות
מסמר עקרב (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
בלו-בלו יקרה,
הסיפור האישי שהבאת מרגש עד דמעות.
את כל סדרת ספרי המשמעות של פרנקל קראתי ואהבתי מאוד, אם כי דעתי האישית מעט שונה... ה- "הבל הבלים הכל הבל" של קהלת יותר משקף את השקפתי...
. (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
אני מאד מאד מבין אותך! געגועים להורים-זה קושי נורא.
לא רק לך.
אני זוכר לו לאבי את טוב ואת הפחות הטוב. את השמחות שלו ואת החרדות.
הוא עבר הרבה בחייו.
ואני מתגעגע נורא.
אמי שתאריך ימים עדיין אתנו ואני משתדל את כל האהבה שהייתה לי אליו להקדיש לה. בידיעה שגם כאן עד כמה שזה עצוב- הכל זמני ועובר מהר מידי.
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה יקירוביץ!
יקירוביץ' (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
בלו-בלו, היטבת לספר לנו. הכנות שנעזרת בה יצרה לי לפחות חוויה משמעותית.
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה לכל המגיבים והמשבחים! יום השואה היה לי הרבה פחות עצוב. בזכותכם.
זו הביקורת שהיתה לי הכי חשובה מאז שאני באתר הזה.
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה ג'ו
ג'ו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
"אם יש לך 'למה' ראוי ומספיק חזק - כל 'איך' הוא אפשרי." נראה לי שיש לך למה ראוי ביותר.
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה ג'ו. מקווה שבחרתי היטב.
ג'ו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
מרגש מאוד. "האדם מחפש משמעות" הוא אולי הספר המתאים ביותר להשתמש בו כהנצחה ומחווה לאדם אהוב.
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה על החיבוק חני. צריכה אותו.
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה רונית.
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה עולם.
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה טוביה. הוא היה מאוד אוהב את הביקורות שלך. (גם אני)
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה סופר. מקנאה בך שאת יכולה להתקשר לאמא.
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה אוקי. מחכה לביקורת שלך.
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה דן סתיו.
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה יחיאל.
חני (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
לא צריך פואנטה כשנזכרים באבא. יש לי רק חיבוק באמתחת בלו לביקורת מרגשת
רונית (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
בלו, סקירה מעניינת ומכבדת את זכרו.
לכל אחד מאיתנו יש קשר ישיר או עקיף לשואה אנחנו תמיד נזכור ונכבד.
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה נעמה!
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה שין שין!
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה שונרא!
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה לי יניני!
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה חמדת!
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה !eliya
עולם (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
מרגש ומרתק.
tuvia (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
בלו בלו, כתבת נהדר. יהי זכרו ברוך! טוביה
סופרקליפרג`ליסטיק (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
הגעגועים האלה...הלב מתכווץ מנסה להאחז בזיכרון...ליבי איתך גם הוא מנסה להאחז בזכרונות...ולגבי המשמעות, גם זה, כמו געגועים, אישי מאד. השאלה רלוונטית גם היום באותה המידה,בכל רגע ורגע נתון. כל אחד ימצא/מוצא (או לא) משמעות משלו. הולכת להתקשר לאמא...
אוקי (אורית) (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
בלו, כתבת מקסים ונפלא.. והנצחת אותו באופן הראוי ביותר. ואפילו, אולי אפילו, סללת לי דרך, למה שלא העזתי עד היום - לעשות מעשה דומה - בדיוק ביום הזה בשבוע הבא..
דן סתיו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
בלו-בלו ביקורת נפלאה המשלבת חכמה עם רגישות והנצחה אישית עם חובת הזכרון הקולקטיבי.
יחיאל (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
מרגש ומיוחד. תודה.
נעמה 38 (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
מרגש מאוד, את מנציחה אותו בצורה נפלאה ומאוד מכבדת
שין שין (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
סקירה ראויה ומרגשת לזכרו.
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
נצחיה, מסכימה איתך. מוסר ההשכל של אבי היה לא ללכת כצאן לטבח. לא הסכימו לקבל אותו לפרטיזנים עם אחותו כי היה ילד.
אז בארץ הןא הצטרף ללחי. אבל הבריחה שלו תמיד היתה ספרים.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
הרטטת את לבי.
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה נתי. הוא באמת היה אדם יוצא דופן
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה אפרתי
לי יניני (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
wow איזו סקירה מרגשת... גם אני מתגעגעת אליהם ... הצלחת להוציא ממני דמעות! תודה יהי זכרו ברוך!!!
חמדת (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
יהי זכרו ברוך ולעד . אכן דרך יפה להנציח את זכרו .
eliya (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
הביקורת ממש מרגשת. וזאת דרך ממש יפה להנציח את אבא שלך.
נצחיה (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
אני חושבת שיותר מכל, ויקטור פרנקל חיפש משמעות. מאוד קשה לחוות טרגדיה מכל סוג, ובפרט בקנה מידה כזה, ולהמשיך לחשוב שהכל היה "סתם".
הסיפור של אביך מרתק. ביום הזיכרון לשואה אני חושבת לא רק על אלה שנספו באותן שנים ממש, אלא גם על אלה שעברו אותה בחיים ונפטרו שנים אחריה. יהי זכרו של אביך ברוך.
נתי ק. (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
נשמע שהוא היה אדם מיוחד. תודה ששיתפת.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
חזק ומרגש.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ