“על ייאוש ואופטימיות
מדוע ספרו של ויקטור פראנקל, האדם מחפש משמעות, העוסק בשואה, ולכאורה מיושן שנתפס כרוחני ברוח שנות השמונים של המאה הקודמת, נקרא עדיין ודווקא בתקופה זאת?
כי יש משהו בתקופת הקורונה, הגורם לנו להתייחס אליה באמביוולנטיות, מצד אחד קיים בנו צורך טבעי להתרחק מספרים שיש להם בסיס דיכאוני המקושר לשואה ולחפש ספרים שיש בהם אופטימיות ושמחת חיים. אך מצד שני, תקופת הקורונה היא תקופה של אי”