ביקורת ספרותית על מפוצלים - מפוצלים #1 מאת ורוניקה רוֹת
ספר בסדר

---

אני שונאת את טריס.

לפני שאסביר לכם את ארבעת המילים האלו, הייתי חייבת לומר (לכתוב) אותן קודם. חוץ מזה, זו הולכת להיות ביקורת ארוכה, אז אם אתם רוצים לחסוך אותה תסתפקו במשפט הראשון.

בחרתם להמשיך? יופי! (רק תזכרו שאני לא אחראית לכל שריפה\התכה\עיוות שייעשה לכם במוח\עיניים\מחשבה שייגרמו כתוצאה מהחפירות).
אני אחלק את זה ככה: איך הגעתי לספר, על המפוצלים, על הפלגים השונים, למה אני שונאת את טריס, והכתיבה. בסדר?
לא שואלת אתכם :P. הבה נתחיל.

הגעתי לספר בשל...תחרות במתמטיקה.
כן, מה ששמעתם. מתמטיקה. המקצוע השנוא עליי.
זו הייתה תחרות של כתיבת שאלות מתמטיות על דבר שנמצא בעיר. ואני זכיתי מקום שני, מתוך שמונים עבודות (יאיי!)
אז על ההצלחה הרבה הזו – קיבלתי 50 ש"ח לסטימצקי.
באמת, מתמטיקה? זה אפילו לא מספיק לספר!
אבל הייתי חייבת לבזבז אותם איכשהוא, ובשל הביקורות הדי חיוביות עליו באתר, קניתי אותו ועוד איזה ספר במבצע 1+1. אבל אז קראתי אותו. והבנתי משהו.
מתמטיקה זה מקצוע נורא. גם אם אתה מקבל 50 ש"ח לסטיממצקי – זה יהיה נורא.

המפוצלים:

קודם כל, השם. מה הוא אמור להעביר? הוא אמור להעביר בי חלחלה? יראת כבוד? אימה? המקסימום רגש ביני לבין המילה מפוצלים הוא 'קצוות מפוצלים'. ותאמינו לי - אין לי שום רגש למילים האלה. זאת אומרת, תחשבו על זה: רעדו מאימת ה ~טא טא טא טאם!~ קצוות המפוצלים!
הרגשתם משהו? שום דבר? מעולה. כי גם אני.
בנוסף לשם, הכוח של המפוצלים גם לא ברור בדיוק. כמו גם הייחודיות שלהם. אין אנשים שרק תכונה אחת מניעה אותם, אין אנשים כל כך חד גוניים. לכן, לכאורה, כולם אמורים להיות מפוצלים. אז הייחודיות של המפוצלים, נפסלה.
עכשיו הכוח שלהם. מה לעזאזל כל כך עוצמתי במפוצלים? אין סיכוי שהמוח שלהם שונה, כי הסברנו זאת בייחודיות. אז מה כבר מפוצלים יודעים לעשות? לזהות שהם בהדמיה? זה הכל. והאיום שלהם, שאי אפשר לחזות את המהלכים שלהם. באמת, ורוניקה? באמת? מלבד שאמרתי כבר שאנשים אינם חדגוניים, יש צידוק להרוג אנשים רק בגלל שלא מסוגלים לחזות את הצעדים שלהם?
סלחי לי, אבל זה תירוץ לא משכנע, ואפילו קצת מטומטם.


הפלגים:

אוריינות - קודם כל, מה זה השם הזה "אוריינות"? הוא מזכיר לי את המורה שלי למתמטיקה שנותנת לנו "שאלות אוריינות". אני לא אוהבת להיזכר במורה שלי למתמטיקה בחופש, או מחוץ ללימודים, או בכלל. אז למה לא למצוא לזה שם טוב יותר? אולי "ידע" או "חיפוש ידע" או משהו. אפילו לקרוא לפלג "מחקר" זה יותר טוב. אבל זו יותר טעות של המתרגמים, אלא אם כן המילה "אוריינות" קיימת גם באנגלית ללא ידיעתי.
אבל הפלג עצמו, ומה שעשו ממנו, מרגיז אותי. יצרו תחושה כאילו אף אחד שלא ערק ל\מאוריינות (מלבד אריק) הוא רשע מרושע ורובוטי. אז צר לי לומר לכם - אבל זה לא!
היא הפכה את החיפוש אחר חכמה לחוסר אנושיות, זיוף (אנשים ששמים משקפיים למרות שהראייה שלהם בסדר), אנוכיות ורשעות. אם באומץ לב היא הציגה את החסרונות, אבל גם את היתרונות באוריינות היא פשוט אמרה (הדרך היחידה להפוך את זה ליותר ברור היא לצעוק זאת בקול) 'אוריינות מרושעים ורובוטיים! מוות לאוריינות!' וזהו. אם כבר, פלג של אנשים חכמים היה שומר טוב יותר על סודותיו, היה ממית את אויביו ביתר תחכום. הוא היה פלג שאף תכנית שלו לא נכשלת. פלג שאם כבר יוצא רשע, שמשטה בשאר בחכמתו. לא אחד שאיזו טריס יכולה לבטל את תכניותיו בפחות מיום.
ועוד טריס.

הקרבה עצמית - אחד הפלגים שדווקא אהבתי. הם חמודים כאלה בעזרה שלהם לכולם, אם כי המטרה שלהם היא מטופשת בעליל לדעתי. האנוכיות היא, בין היתר, אחד הדברים שגורמים לאדם לשרוד. בלי להתעסק בגורל ודת וכל זה, המטרה של בעלי חיים היא בעקרונה לשרוד ולהתרבות. בשביל זה, הם צריכים אנוכיות. הרי איך אפשר לשרוד כשאת כל צרכיך אתה מזניח לטובת האחר? מלבד זאת, זו שרשרת בלתי נגמרת של נתינה בתוך הפלג הזה, כך שבסופו של דבר העזרה 'נעלמת', כיוון שאף אחד לא משתמש בה, אלא מעבירה הלאה. אבל, רק בגלל שהחברה עצמה בפלג נראתה לי כזו חמודה, אני אסלח לו בינתיים.

כנות - אמת. כמה בעיות היו נפתרות אם רק אנשים היו אומרים את האמת? הבעיה היא, שאין לי בעיה איתו. אין לי בעיה עם כנות ועם חוסר טקט. הבעיה שיש לי, היא רק שלא הבנתי מה התפקיד שלהם בעולם הזה. אני יודעת מה התפקיד של אנשי אומץ לב, הקרבה עצמית, אוריינות וידידות, אבל מה אנשי כנות עושים?

ידידות – לא ממש הכרנו את פלג ידידות בספר הזה, וגם הם נראים לי חביבים למדי. אז אניח להם, לעת עתה.

אומץ לב – ופה באות הבעיות שלי. נכון, ורוניקה מציגה גם את החסרונות וגם את היתרונות של הפלג הזה. אולם, אומץ לב אינו ללכת מכות ואינו כושר גופני. אומץ לב אינו טיפשות ואכזריות. אומץ לב אינו דורש פחד מועט או שרירים מנופחים. הוא דורש משהו באישיות שלך. לא את כל התכונות השליליות האחרות.

וטריס. אוי טריס.
מסכנה ממש, את חזקה מדי אז את צריכה לזייף חולשה? מציקים לך כי את חזקה מדי, וגם מההצקות את ניצלת בחוזקה? אין. פשוט רחמים טריס.
מה לעשות, לא משנה כמה ורוניקה הייתה מכערת את טריס כדי שלא נרגיש שהיא מושלמת מדי זה לא היה עובד לה. טריס היא אמיצה באופן מרגיז, קרה באופן לא הגיוני בשל חינוכה בהקרבה עצמית, ומעיזה להתלונן על מצבה הכה מסוכן בתור קצוות מפוצלים.
מלבד זאת ספוילר
אל התאבד. והיא שואלת את עצמה 'זה בגללי?' ואני עונה לה כן, זו את!
ומה היא עושה אחרי שהוא התאבד? אומרת שהוא פחדן,וממשיכה בחייה. היא. ממשיכה. בחייה.
זה שהיא מעצבנת אותי, כבר אמרתי?
ועל כך שהיא הורגת את ויל בלי לחשוב, אבלה למשך שלושה משפטים וחוזרת לרצוח בשלווה חברים לפלג אני גם כועסת עליה. לא רק זה – אלא שברגע שחיים של רבים אחרים מונחים על הכף מול חייו של פור\טוביאס, פתאום היא לא אנוכית! ובעצם, זה שהיא מעדיפה להציל את החבר שלה מאשר עשרות ואף מאות בני אדם – זו כן אנוכיות!
סוף ספוילר

הכתיבה עצמה לא מדהימה במיוחד, היא קלילה וזורמת, אבל לא מיוחדת או מסעירה. העלילה ממהרת לי מדי. מישהו מת, עצב-שלוש-שניות, שמחים חזרה. זה מרגיז, זה מעצבן, וזה לא מכבד את הדמויות שמתו. כי ברצינות, אני אהבתי יותר את אלה שמתו מאשר את טריס עצמה.
ודווקא הם מתו.
בנוסף, הזכירו פה את הפלגים כדת, אבל אני מוצאת בהם דווקא גזעים. האם אדם כן לא יכול להיות ידידותי? האם אדם לא אנוכי לא יכול לשאוף לחכמה? האם אדם אמיץ לא יכול להיות אדם שאינו שרירי מטורף?
לפי הספר הזה – לא. אלא אם כן אתה מפוצל, שגם הוא מעין גזע. אולי ככה אני מבחינה במסר נגד גזענות, אך זה עדיין מעציב אותי.
התפקידים בעולם הזה ניתנים בעיוורון רק לפי הפלג שאתה בוחר. אבל בתוך אותו פלג ישנם אנשים שונים מאוד. ניקח לדוגמה את קריסטינה ואת פטר.
קריסטינה היא סקרנית מצחיקה וחסרת טקט להפליא.
פטר הוא שקרן אכזרי בעל הומור לא מצחיק בעליל.
ושניהם מאותו הפלג. האם הם בעלי אישיות זהה?
לא. לכן החברה בעולם ההוא היא גזענית לחלוטין. אני בוחרת לראות בספר הזה גם מעיין מסר כנגד גזענות, למרות שהוא אינו מעביר אותו בצורה ברורה. שם מצפים מכל אדם לפעול בכיוון חשיבה אחד לפי הפלג שאליו הוא משתייך מבלי התחשבות באישיותו. כך גם לגבי התפקידים. האם לא הגיוני שאדם חכם ינהל את המדינה? או דווקא אדם כן? או אולי ידידותי ואמיץ?
מדוע מצופה ממך התנהגות מסויימת רק בשל הפלג אליו אתה משתייך?
אולם, בגלל המסר הזה, אני בהחלט אשמח אם אנשי אוריינות ינצחו. כי זה מה שהם מנסים למנוע, בדרכם המחושבת והאלימה. הם רוצים שיווין, הם רוצים שגשוג. הם רוצים למנוע את העולם הגזעני הזה.
וזה מרגיז אותי שאומרים שהם מרושעים.
אז למה הורדתי רק שני כוכבים?
כי למרות כל מה שהתלוננתי, לא יכולתי להפסיק לקרוא אותו. הוא היה מעניין, ואולי אם לא הייתי שומעת מלא ספויילרים, אפילו מפתיע. היה הרבה אקשן ותקריות, גם אם היו דמויות חד-תכונתיות וקיצוניות למדי (דוגמת פטר). הרעיון עצמו, של חמשת הפלגים, היה יכול להתבצע טוב יותר. אולי עם דמויות יותר טובות ופחות קיצוניות ודרמטיות (ושמות לא טובים).
אז סלח לי ספר, וסלחי לי ורוניקה, אבל שניכם הפגנתם בינוניות לכל היותר.
אבל אני כן אקרא את הספר הבא, אשאל ולא אקנה – אבל אקרא.
רק כי אני מקווה שטריס תמות ואוריינות ינצחו.

» ביקורות נוספות של Stingray
» ביקורות נוספות על מפוצלים - מפוצלים #1