ביקורת ספרותית על מפוצלים - מפוצלים #1 מאת ורוניקה רוֹת
ספר מעולה

---

את הספר קלטתי כבר לפני כמה חודשים טובים מאוד מאוד, כשהכותב של הביקורת הראשונה פרסם אותה עליו.
אחרי זה באו הביקורות, באו והלכו, ואז הרגשתי שאני ממש צריכה את הספר הזה.
באחת ההזדמנויות, קניתי את הספר הזה תוך כדי ניצול חזק מאוד של קסמיי על סבתא שלי, מעניין איך פאפי פייס אחד מסוגל לגרום לבן אדם להתמוסס.

שמתי לב שלשירים יש יכולת להתחבר עם השיר הזה; שירים אקראיים ששמעתי שהייתי מול ה MTV (מוזיקה היא כמעט הכל בשבילי, ביחד עם זה באים עולם הספרים, הכתיבה, והציור, כמובן, אם היו שולחים אותי לאי בודד, בלי מוזיקה משתנה הייתי מאבדת את דעתי (אבל זה לא אומר שבינתיים לא איבדתי אותה)).
בקיצור, אז השירים הדרמטיים, רובם, הצליחו להתחבר כמו פאזל עם העלילה.
זה עוד משהו שממש אהבתי בספר.

אז שאתה קורא את התקציר, אתה חושב לעצמך שזה איכשהו שילוב של משחקי הרעב ו... איך קראו לו... אה, הבחירה (לא אומרת את זה סתם, באמת שכחתי את השם ><).
פלגים שקולים למחוזות.
מנהיגים שקולים לאחראים המשמם בבחירה.
פור, שקול כמובן, לפיטה או למשמו (לא זוכרת כבר את הבחירה ><).
אל (אלבט) שקול לגייל או ל... לא יודעת, לא זוכרת! (><).

אז נחשו מה, מי שחושב ככה טועה בגדול.
הספר הזה הרבה יותר טוב מהבחירה, ושקול בדיוק להצלחה של משחקי הרעב.
לפחות מבחינתי.

אז תתפלאו לשמוע שאת הספר התחלתי לקרוא היום, וסיימתי היום.
394 עמודים של הנאה צרופה, וחמש דקות בצד של דיכאון על זה שהספר נגמר.
הכל נעלם שקראתי אותו (וגם באמצע השיעורים, אופס).

אני דורשת המשך, ואני דורשת אותו עכשיו, אז כזאי שההוצאה תתרגם אותו מהר.
ועד אז, אני לא אפסיק לחשוב על הדמויות, על העלילה, על הכל.
לפחות עד שעוד ספר טוב יבוא וידהים אותי, אבל אני בספק.

לסיכום, הספר קיבל את הדירוג המגיע לו (ואז זה לא מגיע לו, אז יותר), הביקורות הראויות לו (לפחות ברוב המקרים), והקוראים הראויים לו (מי יותר ראויי מתושבי סימנייה?:).
אני מקווה שורוניקה רות תבור מהר עם המשך סוחף ומדהים לא פחות מקודמו.

» ביקורות נוספות של אנג'ל
» ביקורות נוספות על מפוצלים - מפוצלים #1