“אחד הספרים הכי טובים שקראתי שהוא היה בשיתוף פעולה עם ראש 1 אבל הספר לא מציאותי וחוץ מזה מאוד נהנתי לקרוא אותו בקיצור אני אוהב את השם הזה "רומי" והוא השם הכי אהוב על אחותי הגדולה למרות שבעלה לא רצה לקרוא לבת שלהם וקראו לה "יובל" אין רומי זה השם הכי אהוב עליי די כעסתי שהיא נערה מאומצת כי חשבתי שלפני שקראתי את הספר חשבתי שזאת נערה חפרנית בפייסבוק שכל הזמן שולחת הודעות לאנשים זרים וזה ספר נעורים מרתק”

“ספר טוב! אהבתי מאוד את העלילה, בעיקר על הגילוי של רומי. דבר אחד שקצת פחות אהבתי (מכיל ספויילרים) - שרומי יצאה בסוף עם יואב ולא עם ליאם - לדעתי ליאם מתאים לה הרבה יותר, ולקראת סוף הספר הוא לא הוזכר יותר. אך בכל זאת, מיכל בכר חשבה היטב על העלילה והתוצאה ממש נחמדה!”

“זה סיפור משעשע, אבל לא יותר. קניתי אותו בכיתה ו', ומה שקנה אותי הוא כמובן הכריכה הזוהרת- מי לא יכול להתנגד לדבר כזה נוצץ? אבל עדיין, מיכל בכר בחרה לעשות את שיר יותר מידי חנונית, יותר מידי משועבדת לבנות המקובלת, יותר מידי תמימה, יותר מידי מאוהבת בבחור החתיך של השכבה. איזה חלק בי כועס על כל הציורים שתופסים חלק נכבד מהספר, ואיזה שהוא חלק נותן לי הרגשה שאין דרך אחרת להעביר את הרגשות של הילדה מכ”

“עם כל הכבוד לכל הבנות בכיתה ז' זה לא. אולי לא הכי חכמים ובוגרים ומרגישים כמו ילדים בכיתה א' בהשוואה לכולם אבל לא ברמה כזאת! הדמויות רדודות ובוגרות בכל המקומות הלא-נכונים. כי ברצינות: בכיתה ז' רק חשבתי שכל הבנים בכיתה שלי אהבלים גמורים (לא להיעלב, בנים!) ולא חשבתי המושגים כל כך ברורים של 'מקובל' ו'לא מקובל'. ידעתי שאלו רק נורמות חברתיות שכמו כל הנורמות החברתיות הן משתנות ולא קבועות. בנוסף, לא הכ”

“אחד הספרים הכי טובים שקראתי שהוא היה בשיתוף פעולה עם ראש 1 אבל הספר לא מציאותי וחוץ מזה מאוד נהנתי לקרוא אותו בקיצור אני אוהב את השם הזה "רומי" והוא השם הכי אהוב על אחותי הגדולה למרות שבעלה לא רצה לקרוא לבת שלהם וקראו לה "יובל" אין רומי זה השם הכי אהוב עליי די כעסתי שהיא נערה מאומצת כי חשבתי שלפני שקראתי את הספר חשבתי שזאת נערה חפרנית בפייסבוק שכל הזמן שולחת הודעות לאנשים זרים וזה ספר נעורים מרתק”

“ספר טוב! אהבתי מאוד את העלילה, בעיקר על הגילוי של רומי. דבר אחד שקצת פחות אהבתי (מכיל ספויילרים) - שרומי יצאה בסוף עם יואב ולא עם ליאם - לדעתי ליאם מתאים לה הרבה יותר, ולקראת סוף הספר הוא לא הוזכר יותר. אך בכל זאת, מיכל בכר חשבה היטב על העלילה והתוצאה ממש נחמדה!”

“זה סיפור משעשע, אבל לא יותר. קניתי אותו בכיתה ו', ומה שקנה אותי הוא כמובן הכריכה הזוהרת- מי לא יכול להתנגד לדבר כזה נוצץ? אבל עדיין, מיכל בכר בחרה לעשות את שיר יותר מידי חנונית, יותר מידי משועבדת לבנות המקובלת, יותר מידי תמימה, יותר מידי מאוהבת בבחור החתיך של השכבה. איזה חלק בי כועס על כל הציורים שתופסים חלק נכבד מהספר, ואיזה שהוא חלק נותן לי הרגשה שאין דרך אחרת להעביר את הרגשות של הילדה מכ”

“עם כל הכבוד לכל הבנות בכיתה ז' זה לא. אולי לא הכי חכמים ובוגרים ומרגישים כמו ילדים בכיתה א' בהשוואה לכולם אבל לא ברמה כזאת! הדמויות רדודות ובוגרות בכל המקומות הלא-נכונים. כי ברצינות: בכיתה ז' רק חשבתי שכל הבנים בכיתה שלי אהבלים גמורים (לא להיעלב, בנים!) ולא חשבתי המושגים כל כך ברורים של 'מקובל' ו'לא מקובל'. ידעתי שאלו רק נורמות חברתיות שכמו כל הנורמות החברתיות הן משתנות ולא קבועות. בנוסף, לא הכ”