איש הגיר הוא ספר לא מספק.
בניסיון לגלוש על הגל האחרון של "מותחנים פסיכולוגים" התרסקו ספרים רבים ושקעו למצולות. בספר ביכורים קשה מאוד לאזן בין תעלומה מרתקת ומסתורית בעלת פתרון יצירתי ומפתיע לבין חקירה לעומק של נבכי הנפש האפלים ביותר של הדמויות. ואכן, <mark>ק.ג'. טיודור</mark> נקרעת בין השניים, מאבדת איזון ומתנפצת אל הסלעים. אני בשום פנים ואופן לא אומרת ש"איש הגיר" הוא ספר גרוע - אלא שהוא לא מצליח להיות טוב באמ

ספר מצוין!
סיפור מקורי ונהדר. מונגש בצורה קולחת ומסודרת, דבר שקשה יותר לעשות בסיפורים בהם מתנהלים שני צירי זמן שונים במקביל.
כל הכבוד ל<mark>ק.ג'. טיודור</mark>

קשה להאמין שהספר "איש הגיר" הוא ספר ביכורים של הסופרת. מידע על הסופרת לא מצאתי, ומהכריכה הבינותי שהיא עבדה בתחום הפרסום, הייתה קריינית, הגישה תכניות טלוויזיה והוליכה כלבים. על אהבה והקשר המיוחד של הסופרת לכלבים, מתקבל אזכור בתוך העלילה.

סוף הספר מופיע בפתח דבר... "הראש של הנערה נח על ערימה קטנה של עלים כתומים וחומים. עיני השקד שלה היו לטושות אל חופת השקמה, האשור והאלון שמעליה, אבל לא ראו את אצ

אדי אדמס(המכונה אדי מנסטר) מתחיל את סיפורו במקום שבו הכל התחיל.
מנקודת מבט של ילד בן 12 הוא משתף את הקוראים במחשבותיו והרגשותיו. הספר נע בין הילדות של אדי לאדי הבוגר בן ה-42. באחד הימים אדי מקבל מעטפה ובתוכה גיר וציור של דמות, אדי בטוח שזה כלום עד שחבר מהעבר קופץ לבקר ומחזיר את אדי אחורה לימים שהוא העדיף לדחוק לפינה חשוכה במוח-לאותם זכרונות מ- ״ילדת הקרוסלה״ ומר הלורן.
עוד שכבה מתקלפת ועוד פרט