ביקורת ספרותית על מפוצלים - מפוצלים #1 מאת ורוניקה רוֹת
ספר בסדר

---

גם אתם תהיתם מה גורם לכמות כה גדולה של ספרים דיסטופיים העוסקים בנערה שקבוצת בני גילה מחליפה את משפחתה, שעליה לשרוד טירונות אכזרית, להשיג השגים גופניים על אנושיים, לגלות שהעולם אינו מה שסיפרו לה, לגלות את האהבה (אבל לא את הסקס...) ולגלות שיש לה סגולות יוצאות דופן? נתקלתי לאחרונה במספר ספרים בפורמט הזה - את "משחקי הרעב" קראתי ראשון (ואהבתי) ועוד כמה ספרים באותו נוסח שלא קראתי, והספר הזה.

העולם בו חיה ביאטריס מחולק לפלגים כשכל פלג חורט על דגלו תכונה אחת ומחנך את ילדיו על פי אותה תכונה. אין בדרך כלל יחסים בין הפלגים ורק פעם בחיים, בגיל 16 יכול הנער או הנערה לבחור בפלג שונה בו יחיה מעתה. אם הוא בחר בפלג אחר מזה בו גודל - ינותקו קשריו עם האנשים שעד אז היו הקרובים אליו ביותר. הדילמות שהסיפור מציב מעניינות אבל הסופרת מעדיפה תאור הרפתקאות על פני פיתוח הנושאים היותר מופשטים, בעיקר, אני חושבת, כדי לא להעיק על קוראיה.
הספר כתוב די טוב. הוא מדלג על קטעים לא הגיוניים בסיפור, חותר קדימה ומייצר מתח - גם מלאכותי - ע"י שינוי החוקים.

אין לי מושג מה גרם לכמות הספרים בז'אנר הזה. בניכוי החקיינות וזרם ה"גם אני" יש פה תופעה שאולי מצביעה על צורך: ומה שאפשר להגיד לגבי ארבעה ספרים מקריים בתחום ("משחקי הרעב", "הבחירה", "מחוננת", "מפוצלים") הוא שכולם נכתבו על ידי סופרות צעירות (ונאות לפי התמונות...), כולן אמריקאיות שבאו ממדינות הפרובינציה, וכולן בוגרות של חוגים לכתיבה יוצרת באוניברסיטה...
אפשר לקרוא את הספר הזה שאינו דורש יותר מדי התעמקות, שאין בו כמעט "חפירות", שכולו פעולה ומתח. רוב מי שהתלהבו ממנו לפי הביקורות היו בני נוער. נראה שרות סימנה את קבוצת הגיל של קוראיה הפוטנציאליים וככל שעולה גיל הקורא, פוחת הסיכוי להנאה.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על מפוצלים - מפוצלים #1