ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 7 באפריל, 2014
ע"י eliya
ע"י eliya
אם הספר הזה הלהיב, טלטל, סחף, העצים, סחט וריגש אתכם עד דמעות כנראה שאתם בני 14..
אם לא ככל הנראה עברתם את הגיל מזמן.
הסיפור הוא על ילד בשם טוד יואיט שהוא בן 12 ו- 12 חודשים (כן, כן מה ששמעתם).
בעולמחדש (העולם בו מתקיים הסיפור שלנו- ואני לא אפרט מה זה העולם הזה כי כבר נאמר פה מספיק מביקורות קודמות) ילדים הופכים להיות גברים כשהם מגיעים לגיל 13 (משמע גיל 12 ו- 13 חודשים) וטוד עוד מעט הופך להיות גבר, או ככה הוא לפחות טוען ומזכיר לנו את זה במומוצע כל עמוד.
הבעיה בדמות של טוד, היא שהיא מסופרת מנקודת מבט של ילד בן 8 לכל היותר מה שהקשה עלי להתחבר לדמות הראשית.
טוד גדל בחברה של גברים בלי נשים, שבה יש איסור ללמוד לקרוא ולכתוב, אין ספרים, אין סרטים ויש רק רעש. כלומר ההתפתחות של טוד בעולמחדש השאירה אותו תמים ככה שהוא מתנהג וחושב כמו ילד ולא כמו "גבר".
אבל טוד כמו הילדים שלנו היום מנסה להוכיח שהוא גבר בכך שהוא מקלל כמו גבר (או לפחות מנסה) או מתנהג כמו גבר. אך בסופו של דבר אתה רואה ילד פגיע שחי בעולם השקרי שבנו לו ומנסה להתמודד עם המציאות והאמיתות שהסתירו ממנו החברה כל אותם שנים.
הרעיון עצמו של הספר מרענן ויפה ועל כך מגיע לפטריק נס מחיאות כפיים (ברצינות).
אבל העלילה התקדמה קצת בצליעה, והרגשתי שההתחלה נמרחת לי וגם קצת לקראת הסוף שכהספר התחיל לחזור על עצמו.
אבל למרות כל השליליות אני חייבת להגיד שהספר הזה בשלב מסויים (ואני לא אגלה לכם איפה ולמה) הצליח לרגש אותי וזה היה מפתיע. הרגשתי כאב והזדהות מוחלטת עם טוד, וקיללתי את פטריק נס הרשע על כך שעשה את מה שעשה...
ועוד מחיאות כפיים לפטריק הוא על הסוף המפתיע (ואני אוהבת סופות מפתיעים) שגרם לי לרצות לקרוא את ההמשך (טוב כבר קניתי אותו כשקניתי את הראשון, אז לא חבל?!).
בשורה התחתונה- לא חובה.
אלא אם כן....... (כבר ציינתי בהתחלה).
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
