ביקורת ספרותית על החור שברעש - כאוס מהלך #1 מאת פטריק נס
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 21 ביולי, 2013
ע"י אור


את הספר הזה הביא לי לקרוא 'ידיד' שלי. המילה 'ידיד' במרכאות כי באותו זמן הייתי מאוהבת בו לחלוטין והסתכלתי עליו בתור 'בעלי-החתיך-המושלם-המקסים-הרגיש-המתוק-לעתיד' וממש לא בתור 'ידיד'.
יכול להיות שהרמתי גבה בגלל השם, הכריכה [הישנה] ההזויה והתקציר המסקרן אבל כפי שכבר ציינתי, הייתי מאוהבת, לכן גם אם היה מבקש ממני ללעוס את הספר באיטיות תוך כדי עמידה על רגל אחת זה מה שהייתי עושה.
והתחלתי לקרוא.
בהתחלה לא הבנתי כלום. שום כלום. ואז לקחתי לי שבת אחת וקראתי כמו שצריך.
אפילו ממרחק של שנה אני זוכרת מה היו תחושותיי :
סערת רגשות. טלטלה. צמרמורת בכל הגוף.
הרגשתי שאני מחזיקה ביד ספר טוב.
הספר קוטלג אצלי במוח כספר מדהים, סוחף ועוצר נשימה.
כמעט ספרתי דקות עד שיוצא השני.
שנה אחרי, וקרה לי הדבר שאני חושבת שהרבה קוראים מתפללים שיקרה להם -
שכחתי לגמרי מה קורה בספר. כמובן, זכרתי קווים כלליים, אבל מי מאיתנו לא מייחל מדיי פעם לשכוח ספר טוב שקרא רק בשביל העונג שבלקרוא אותו שוב ?!
אז כשראיתי שהספר השני יצא הרגשתי שאני ממש חייבת לקרוא את הראשון שוב. ובפעם הראשונה בחיי- קניתי ספרים !!
ולפי שהתחלתי לקרוא שוב קצת פחדתי שכמו תמיד, אני זוכרת את הספר טוב מדיי, והוא בעצם לא כזה טוב.
והתחלתי לקרוא.
זכרתי אותו טוב בלשון המעטה !!!
גם בקריאה שנייה הספר מותח, מורט עצבים, מהפנט, מצחיק, עצוב, שובר לב, מקסים, תמים, אנושי, מזעזע, מצמרר, גאוני, מרטיט ומטלטל !!!
צורת הכתיבה הייחודית פשוט גורמת לך להרגיש כאילו אתה חי את הספר ! כשטוד רץ – אני רצה איתו, כשהוא צוחק – אני צוחקת איתו, וכשהוא אומר סתמו ... אין, אני מתה.
הייתי צריכה להזכיר לעצמי כמה פעמים שזה ספר כדי לא לברוח ביחד איתם.
עד כדי כך הספר הזה תופס אותך.
פטריק נס יודע מה שהוא עושה.
פשוט ככה.
אז אם עוד לא קראת את הספר – לרוץ לרוץ לרוץ לקרוא.
אגב, עם הבחור ה'ידיד' הדברים ממש לא הסתדרו. אז לפחות הרווחתי ספר טוב ... ;]
וכעת, כמה מילים שמי שלא קרא עדיף שידלג כי זה יגלה לו :
מנצ'י. אין לי מילה אחרת להגיד עליו חוץ מגאוני !!! חת'כת כלב גאוני מדבר. דמות גאונית. ואיך בכיתי – אפילו בפעם השנייה כשידעתי שזה קורה – כשהוא .... מת. בכי, בכי, איזה חמישים עמודים אחרי זה ואני עוד בוכה. פשוט שובר לב.
אהרון. מזעזע. הבחור פשוט לא מת. מפחיד.
וטוד .... משוש חייי ... איזה נסייךך !!! כל ה-סתמו- שלו וה-לא ככה?- שלו גרמו לי לרצות לחבק אותו ולא לעזוב בחיים !! איזה צורת כתיבה גאונית. איזה מתוק הטוד הזה ! גבר קטן.
לא ככה ?
;]
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אור (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
חחחחח . לגמרי .
אבל אני צעירה ברוחי ... ;]
אנג'ל (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
ממש רגל אחת בקבר D:
אור (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
אנג'ל - לגמרי ! בהשוואה אלייך אני אמא שלו ...
בלו-בלו - תודה רבה ! :]
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
את כותבת נהדר!
אנג'ל (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
חיחי אני קרובה לגיל שלו P
אור (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
אנג'ל - טוד קצת צעיר מדיי בשביליי ...
לא מונע ממני להתמוגג ממנו .. חח.
חחחח חמדת תודה על העצה ;]
להגנתי אגיד שהייתי בת 17 קטנה ותמימה ..
להגנתי 2, כמו שכבר אמרתי, הדברים לא הסתדרו כלכך טוב. וזה כי הבנתי שהוא לא בעלי-המושלם-החתיך וכו'. לכן, למרות הכל, לא לעסתי בשבילו שום ספר, אפילו כשהוא ביקש ...;]
אבל טעם טוב בספרים יש לו, לזכותו ייאמר.
חמדת (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
אוראל- גברים באים והולכים {בדר"כ} ספרים טובים נשארים לצידך תמיד .ואני הבוגרת מבקשת ממך להיגמל מכל הסימפטומים של " הסתכלתי עליו בתור 'בעלי-החתיך-המושלם-המקסים-הרגיש-המתוק-לעתיד'"...לכן גם אם היה מבקש ממני ללעוס את הספר באיטיות תוך כדי עמידה על רגל אחת זה מה שהייתי עושה". הסימפטומים הללו עושים לנו רק רע בחיינו .
אנג'ל (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
אל תגעי בטוד >: הוא של וויולה!
אור (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
חחחח אני אקבל את זה כמחמאה כי אם הייתי גברית הייתי בבעיה הרבה הרבה יותר גדולה ... ;]
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
אוי, את כל כך נשית... אבל זה דווקא מוצא חן בעיני...





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ