ביקורת ספרותית על מסומנת - בית הלילה #1 מאת פ"ק קאסט
ספר בסדר

---

"אם עברתם את גיל 16, תיזהרו! זה קרה לי וזה יכול לקרות גם לכם"... טוב הייתי חייבת להשתמש בציניות בתקציר של הספר, זה היה כל כך מתבקש. אולי אני קצת מגזימה, אבל........ טוב נו, אני אסביר:

אז הכל התחיל ב"סימון" שממש לא אהבתי. הרעיון הזה היה הזוי מדי, מקורי, אבל הזוי.
מסתבר שבשביל להפוך לערפד בעולם שפ"ק וכריסטין יצרו, אתה צריך להיות מסומן (ממש עם האצבע על המצח) ע"י ה"מאתר", ואז מופיע לך על המצח סימן של חצי ירח, ומאותו הרגע החיים שלך משתנים, ועומדים בפניך 2 בחירות: או להמשיך בחייך ואז בסוף למות, או להצטרף ל"בית הלילה" שזה בית ספר לערפדים מתהווים (כלומר ל"מסומנים"), ושם אתה עובר את התהליך של הפיכה לערפד שבסופו אתה או ערפד, או - מת.

טוב אז נחזור לרעיון של "הסימון"- התפיסה של הסביבה כלפי זואי (הגיבורה) ברגע שהיא מסומנת היא מוזרה. טוב, מוזרה זאת מילה עדינה מדי. היא הזויה. (אני יודעת שכבר השתמשתי במילה הזאת, אבל באמת שאני לא מוצאת דרך טובה יותר לתאר את זה).
החברים והמשפחה מתנהגים לזואי כאילו היא חולה במחלה מדבקת, והם כל רגע עלולים להידבק ממנה ורצוי לתפוס ממנה מרחק.

דבר נוסף שהפריע לי בספר הוא ההתייחסות לדת. נכון שאני דתייה, אבל אין לי בעיה עם אתאיסטים ואני מכבדת אותם.
אבל הרגשתי שהפעם זה היה מוגזם. ההתבטאות כלפי הדת, או כלפי "אנשי האמונה" (כמו שקראו להם בספר), הייתה מזלזלת ומשפילה. לא הבנתי למה זה היה נחוץ, מבחינתי זה היה ממש מיותר ואפילו מעצבן.

ולבסוף, אם נתעלם מהדיבורים הגסים ומסצנות המין (שממש לא מתאימים לבנות 15- ועל זה אפשר לפתוח דיון בפני עצמו), אז הדמויות די ילדותיות ושטחיות. להבדיל מספרי נוער אחרים שקראתי (כמו האקדמיה לערפדים), הספר הזה היה מלא שיחות רדודות בלי עומק. לא שציפיתי להרבה מספר נוער, אבל באמת היה אפשר לנסות להתעלות קצת...ממש קצת..

אז אחרי שסקרתי את כל הדברים שהציקו לי בספר, אתם בטח תוהים לעצמכם למה דירגתי את הספר ב- 3 כוכבים.. ואני גם תוהה בעצמי.. אבל כנראה שנהנתי בסופו של דבר. הספר חביב והרעיון של בית הלילה לא רע, והתעלומות בספר (שכנראה יפתרו רק בספרים הבאים) היו מסקרניים.

לסיכום, אם אתם מחפשים המלצה, אז.. אממ... לא יודעת.. אה.

» ביקורות נוספות של eliya
» ביקורות נוספות על מסומנת - בית הלילה #1