ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 4 ביולי, 2021
ע"י ג'ן
ע"י ג'ן
האמת שמה שהולך להיות פה זה לא ממש ביקורת, אלא יותר הגיגים על הספר. וכמובן יהיו ספויילרים למכביר.
הסדרה הזאת ממש קרובה לליבי, והחלק הראשון בפרט. טוד יואיט ו-ויולה איד הם שתי דמויות מקסימות ומדהימות שאני אוהבת בכל ליבי.
מי שקרא כבר את הספר, שמתם לב שלא מתואר איך הם נראים? לא צבע שיער, לא צבע עיניים, לא גובה.. כלום! בד"כ התיאור של הדמות מוסיף לקרבה שאנחנו מרגישים אליה, כאילו אנחנו מכירים אותה יותר, אבל הפעם החוסר בתיאורים לא גורע כלום, ואולי אפילו גורם להדגשת דברים אחרים.
בגדול, אני נהנית מאוד מרומנטיקה בספרים, רק שאני די נרתעת מתיאורים מפורטים מדיי. בסדרה הזאת מובן מאליו שמשהו קורה בין שני הגיבורים המדהימים שלנו, אבל בגלל שלא מתואר איך הם נראים, וגם בגלל ששניהם צעירים יחסית, ברור שהאהבה הזאת לא נובעת בכלל מתשוקה גופנית. וזה מה שיפה בהם כל כך. שאין שום דבר מגעיל מסביב, רק רגשות אמיתיים וכנים שהתפתחו אחרי היכרות אמיתית בין שניהם. ומה שמוכיח את זה זאת הנשיקה היחידה שבסדרה שבקושי מתוארת, וגם שבספר האחרון אחרי שהכל נגמר (כמעט) וטוד ו-ויולה שלנו נפגשים, אין שום סצנת איחוד מתוקה ודביקה. כלומר, ברור שזה קטע מרגש ויפה שאני אוהבת לקרוא שוב ושוב, אבל אפס נשיקות!
בעניין אחר... בספר השני מסופר על מחנה העבודה של הספקלים ובחיי כמה שזה הזכיר לי את השואה. כאליו בול אותו הדבר ואפילו אפשר לעשות טבלת השוואה. מספר קטן של אנשים מעביד ומתעלל בכמות אדירה של חייזרים שהם בעצם ישויות תבוניות כמו בנ"א, אבל הם מתייחסים אליהם כמו לחיות. האנשים יכולים להכות ולרצוח את מי שהם רוצים, ואף אחד לא נותן את הדין אח"כ. החייזרים נמצאים במחנה עבודה. לחייזרים שמים מספרים על היד. לא נותנים להם מספיק אוכל. נותנים להם לישון בצריפים צפופים. ניסיון למרד נגמר בטבח. שורפים את הגופות. בסופו של דבר רוצחים את כל החייזרים שבמחנה. ועל רקע כל זה יש מלחמת עולם (ברצינות. כל האנשים והחייזרים שבעולם נלחמים אחד בשני). וכאילו כל הדמיון הזה לא מספיק, בסוף מי שהיה שותף לכל הזוועות אומר "רק מילאתי פקודות"..
עוד דבר, קצת עצוב לי על ראש העיר.. זתומרת, ברור שהוא רשע מרושע ופסיכופת, אבל טוד באמת התחיל לגאול אותו, לא? הכל התחרבש בגלל הטיימינג הגרוע של בן. ברור שאני שמחה שבן חזר לטוד, אני ממש אוהבת לקרוא את הקטע הזה איך שהרעש של טוד נפתח מרוב הפתעה ושמחה ואהבה, אבל אם בן לא היה חוזר, ראש העיר לא היה נפגע כל כך מטוד. ממש ראו איך שטוד פגע בו קשה. וזה גרם לי לרחם עליו.
ודבר אחרון, עצוב לי עצוב לי עצוב לי על דייבי פרנטיס. הוא לא היה צריך למות! בטח שלא בהרגשה נוראית כל כך שטוד מוכן להרוג אותו וגם אבא שלו מוכן להרוג אותו ובאמת עושה את זה. זה פשוט נוראי ואכזרי. נכון שבספר הראשון דייבי היה ממש דפוק מזוגזג והייתי שמחה אם הוא היה מת, אבל במשך כל הספר השני הוא השתנה, ונהיה ממש בחור טוב, והיה מוכן להיות אח של טוד, ובסוף למות ככה, בתחושה שאף אחד לא חושב שיש לך ערך כלשהו. ואם כבר מדברים על מוות לשווא, מנצ'י, הלוואי שלא היית מת. היית הכלב הכי טוב בעולם ובזכותך ויולה חיה וטוד לא ישכח אותך לעולם.
אה, וגם אני רוצה לציין שאני מעדיפה בהרבה את הכריכה של המהדורה הראשונה. הכריכות החדשות ממש מלחיצות ואני לא חושבת שהן מתאימות לספר ולעלילה שלו. ממש כיסיתי את הכריכה בדף כשלקחתי את הספרים האלה מהספריה.
אני מעריכה מאוד שקראתם עד לכאן,
תחיו ותמשיכו לחייך.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
ג'ן
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה אסף. אם תקרא את הספרים המדהימים האלה בזכות הביקורת - והיה זה שכרי :)
שלוז- אתה צודק. זה קרה לי המון פעמים בספרים. קראתי ספר על איזה מחבל ובסוף חשבתי שחבל עליו שהוא מת, כי בתור אבא ובעל הוא היה ממש אוהב וטוב, ואז הייתי צריכה להזכיר לעצמי שהוא רוצח וטרוריסט והעולם טוב יותר בלעדיו. ואני רוצה להבהיר שטוד ל א רשע. הנסיבות שבסיפור גרמו לו לעשות מעשים נוראים, ואוי כמה שזה הכאיב לו. |
|
|
שלוז
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אחלה של ביקורת ; #
בקשר לטוד- לא שקראתי את הספר אבל זאת נקודה מעניינת שנוכחת בהרבה מאוד ספרים- שכשאתה מציג את הנבל מנקודת המבט שלו עצמו, הוא לא נראה בכלל רשע. כמו טבלאקאב סוחר העבדים בדרך המלכים, שהוא נראה ממש נחמד עד שאתה אומר לעצמך כזה: היי, הוא סוחר עבדים, הוא רשע. כאילו מה איכפת לי אם לפי המחשבות שלו הוא צודק- תפיסת העולם שלו מעוותת ולכן הוא רשע.. ושוב- ביקורת מצויינת :Q |
|
|
אסף
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
סקירה יפה, ארוכה ומפורטת.
אני עצמי מעולם לא קראתי את הסדרה, אבל כן יצא לי להתקל בה פה ושם (הכריכה גרמה לי להירתע מהספרים; כדברייך, הם לא ממש מושכים את העין) אבל הסקירה שלך עשתה לי חשק. כל כך הרבה פעמים נוהגים ברומנטיקה בספרים בחוסר זהירות משווע, בדביקיות מרגיזה ובהגזמות. מעניין מה שאת אומרת על הסדרה הזאת. אולי כאן זה שונה. כנראה אבדוק את הסדרה ביום מן הימים.
תודה מראש:) |
|
|
ג'ן
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
שמחה לשמוע שהזכרתי לך משהו משמח D=
לא קראתי את 7 דקות אחרי חצות, תמיד התלבטתי אם לנסות.. אולי בעתיד..
|
|
|
gigi
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
מסכימה לגמרי
עם כל נקודות שציינת לגבי העלילה והדמויות..הרגשתי כל זעזוע רגשי וזה היה ממש מדהים איך הסופר כמו ביד אומן מצליח לסחוף לעולם כל כך מקורי (מאיפה לעזאזל כל המקוריות הזאת? חחח אני מקנאה ברמות) ולקוות שטוד וויולה יצליחו להתגבר על הכל אבל מתישהו בספר השלישי הרגשתי שזה נמרח מדי וזה ממש הרס לי את התענוג! כאילו כמה "טוד!" "ויולה"! היו שם וכמה "בום"- "באםםם"..וחוץ מזה, כסופר הוא עשה טעות כשהמשיך לנגן על אותם מיתרי רגש בקשר לשניים..זה כבר התחיל להימאס ורק הסוף עוד יצר עניין אבל עדיין,אין על פטריק נס וכמובן שהקריאה שווה כל רגע (בעיקר בספרים הראשונים) אז מי שקורא את זה ומתחיל להסס בעקבות דעתי האישית לגבי הספר האחרון- אל. גם אם הוא לא מושלם,זה רק בגלל שהספרים הקודמים היו ממש ממש טובים ומה לעשות שבאחרון בדר"כ יש צניחה.תודה , ג'ן , שהזכרת לי את הספרים המופלאים הללו. אגב, את "7 דקות אחרי חצות" שלו קראת?חברה שלי השאילה לי אותו אתמול מוהאהא
|
|
|
גלית
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
התכוונתי יותר לגוף הביקורת
בת'כלס פשוט חשפת כל טוויסט והפתעה בעלילה של שלושת הספרים. וחבל |
|
|
ג'ן
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
מצטערת שלא שמת לב שכתבתי... בשורה הראשונה.
|
|
|
גלית
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
כדאי רק לשים התראת ספוילרים
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
