ביקורת ספרותית על שתיים דובים - ספריה לעם #673 מאת מאיר שלו
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 16 במרץ, 2014
ע"י shila1973


שתיים דובים חיכה בסבלנות אין קץ על אחד ממדפי ספרייתי העמוסה לעייפה.
הוא ידע בוודאות שיגיע זמנו ועל כן הרגיש בנוח במחיצת הרמן קוך ההולנדי, סטיג לרסון השבדי וורג׳יניה וולף הבריטית.
הבאתי אותו מביקורי האחרון בישראל במזוודה שעליה שילמתי תוספת של 150 דולר, אוברוויט.
ספרים כידוע, שוקלים יותר מנעליי נייקי ומשחקי קופסא. אך בנתיים התחבר בקלות לעמיתיו האירופאים, החליף חוויות ג׳טלג והשתדל שלא להתווכח עם נציגי נאטו.

כשהגעתי הביתה טרוטת עיניים ובמשך שבועיים ניסיתי לחזור לשגרת חיי, פרקתי את מזוודותי בחוסר חשק ואותו דחפתי למדף ״שונות״, עלבון בפני עצמו שכן הפעם
צריך היה להתמודד עם ספר בישול מרוקאי, מתמטיקה משולבת ובייגלה שהתחבא שם כבר הרבה זמן כי בתי עשתה בו שפטים.
אך לא שכמותו ילין ולמרות שהחל להזיע מהפלפלים החריפים ולהתחרש מנביחותיו של בייגלה עדיין עמד זקוף קומה וחיכה לי בנאמנות.
כששמעתי שמועדון הקוראים הישראלי של אוסטין מתכוון לשוחח אודות ספרו האחרון של שלו, חייכתי לעברו של שתיים דובים והוא חייך אלי חזרה.

התחלתי לקוראו ולא חדלתי אלא לעשות הפסקות פיפי, להאכיל את ילדיי הרעבים ולרטון לעבר בעלי שעשה קולות של תשומת לב בארבע שפות שונות.
הפעם חרגתי ממנהגי הקבוע שלא להעז ולהציץ בביקורות שכתבו עמיתיי באתר זה אודות הספר. משום מה חשוב היה לי לדעת מה הרגישו כשקראו את העלילה.
והיתה התלהבות וגם מרמורים ששלו ממחזר חומרים, שבזמן האחרון ספריו חוזרים על עצמם בוריאציות שונות
ושדי כבר עם סיפורי התנ״ך, המושבות והקירבה לאדמה.

אך למרות ההצלפות והקיטורים נותרתי פעורת פה (ובו מצאו את מותם שני יתושים וזבוב אחד חסר מזל) עד לסיומו של הסיפור ואהבתי את כל משפטי השנינה
והסיפורים שהזכירו לי את כל שהתרחש בתקופתם של אבותינו.
אז מה זה משנה אם הבחור לא גילה לנו את אמריקה, אם אין כל חדש תחת השמש. אולד ניוז איז גוד ניוז, מבחינתי.
ואני אוהבת את כל מה שמוכר לי כל כך ומריח ישן למרות שהוא חדש.
מאיר שלו הוא גאון מבחינתי אם הוא מצליח לרתקני כל פעם מחדש, לגרום ללחלוחית בזוית עיניי ולשמוח שיש עוד כמה מספריו שעדיין לא שזפו עיניי.

אגב, הדיון בספר היה מרתק. למדתי שחלק מהמשתתפים בפגישה שירתו עימו באותה יחידה צבאית ודיברו על אדם משכמו ומעלה.

לפעמים גם דמותו של המספר מרתקת לא פחות מסיפוריו.

תענוג צרוף.








15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני 5 שנים)
שילה - גם אני כשקראתי את ספריו, לא פעם נשארתי נפעם, כמו התיאור שלו את האופן שפתאום העמק מתגלה במלוא הדרו במוצא הואדי, הרגשתי באותו רגע צביטה בלב, ראיתי את ההתגלות הזאת בנוף עצמו והיא תמיד רגישה אותי.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ