ביקורת ספרותית על נעלי בלט - פרוזה עשרה קלאסיקה # מאת נואל סטריטפילד
ספר מעולה

---

יפהפה.
זאת המילה הראשונה שעולה לי בראש כשאני חושבת על הספר הזה או רואה אותו על המדף בחדר שלי, שחוק מרוב קריאה.
רוב הפעמים קריאה שלי, פה ושם גם קריאה של עוד כמה אנשים.

הפעם הראשונה הייתה בכיתה ב', אני חושבת. אולי תחילת ג'.
מי אמר שספרים עם כתב גדול וניקוד הם לא לרמה גם של ילדים בחטיבת ביניים?

הספר הזה הוא כל כך יפה. הוא תמים, באיזשהו מובן, אבל גם בוגר מאוד. בכל פעם שאני קוראת, בכל פעם שאני מתבגרת יותר, אני מבינה דברים חדשים.

פאולין, פטרובה, ופוזי. שלושה שמות מוזרים למדי שמתחילים בפ'. זה מה שחשבתי כשנאבקתי לקרוא אותם נכון בפעם הראשונה. היה להם צליל מוזר כזה, שונה.
ואחרי כמה פעמים של קריאה שלהם קראתי אותם טוב בדיוק כמו את השם שלי.
כי הספר כל כך ממוקד בבנות האלה, השמות שלהן מופיעים בו כל כך הרבה פעמים. הוא לא עוזב אותן לרגע, הוא מלווה את ההתבגרות שלהן בכל מעלה או מפלה או מכשול. ואני אוהבת את זה.

אתם צריכים את הספר הזה בבית, לקריאה בשבתות גשומות או סתם באמצע שבוע, כשאתם צריכים ספר קליל ונחמד ביותר.
אז "אל תחסכו פרוטה ותשאילו מהספרייה" בשינוי קטן מהציטוט המקורי של ננה. תקנו את הספר ותהנו ממנו כמה שיותר.
כי באמת לא חבל על הפרוטה, או על כמה הפרוטות, שתשלמו בשביל לקנות אותו בחנות ספרים. הספר הזה ייתן לכם המון בתמורה.

» ביקורות נוספות של Primrose
» ביקורות נוספות על נעלי בלט - פרוזה עשרה קלאסיקה #