“מאז שקראתי את הספר הזה, אני קצת מפחדת לכתוב עליו ביקורת. אני מפחדת קודם כל כי אני מפחדת מהאופה בתלתלים שהמליצה עליו בחום. אני מפחדת כי הוא קלאסיקה ומי אני שאערער. אני גם מתבאסת לכתוב עליו. כי את "הקרקס מגיע" של נואל סטריטפילד, שהיה הספר היחיד שלה שתורגם לעברית בילדותי, מאוד אהבתי וקראתי שוב ושוב. כשהבאתי אותו לילדים, לעומת זאת, הם לא הצליחו לסיים. משעמם, הם אמרו, ואני לא הבנתי איך אפשר להש”

“אני מאוד אוהבת את נואל סטריטפילד וסדרת הנעליים. נעלי בלט הוא ספר מצוין שהצליח לעורר בי המון השראה, ללמד אותי הרבה ולהוליך אותי למחוזות רחוקים ומרתקים. נעלי החלקה גם היה חביב, אם כי פחות, והשאר (תיאטרון, קרקס) הם לא משהו. ואז, נשאר נעלי קולנוע. שמצליח להיות האהוב עליי ביותר שלה, בין הספרים המכוננים שלי. אלו שאני חוזרת אליהם שוב ושוב ושוב. אלו שאני שולפת מתוכם סיטואציות. אהוב עליי אפילו יותר מנעל”

“ספר טוב! נואל סטריטפילד, המחברת, נולדה לפני מעל מאה שנה, וכתיבתה רלוונטית וזורמת גם בימנו. שלוש בנות גדלות בתקופה שונה מתרבות השפע שלנו ומפיקות את המירב מכל פרור. יש הרבה מה ללמוד מהם. "כשפוזי חזרה מהבלט היא היתה שקטה מאוד, ונשכבה לישון בדממה. פאולין התעוררה בקפיצה כמה דקות אחרי שנרדמה, וראתה את פוזי עומדת ליד החלון. 'פוזי!' היא לחשה. 'מה קרה'? 'מאנוף.' קולה של פוזי נשמע מוזר וחנוק. 'אני ח”

“בנעלי החלקה מסופר על הריט שמחליקה,בגלל מחלה שהיתה לה. מסופר בספר שהיא מכירה את ללה ילדה שיש לה עתיד בהחלקה. הריט מתחילה להשתפר יותר יותר וכך נוצרת תחרות בין ללה והריט. נואל סטריטפילד כותבת את הספר בצורה קולחת ומרתקת. אחד מהספרים היפים ביותר שקראתי! מומלץ!”

“מאז שקראתי את הספר הזה, אני קצת מפחדת לכתוב עליו ביקורת. אני מפחדת קודם כל כי אני מפחדת מהאופה בתלתלים שהמליצה עליו בחום. אני מפחדת כי הוא קלאסיקה ומי אני שאערער. אני גם מתבאסת לכתוב עליו. כי את "הקרקס מגיע" של נואל סטריטפילד, שהיה הספר היחיד שלה שתורגם לעברית בילדותי, מאוד אהבתי וקראתי שוב ושוב. כשהבאתי אותו לילדים, לעומת זאת, הם לא הצליחו לסיים. משעמם, הם אמרו, ואני לא הבנתי איך אפשר להש”

“אני מאוד אוהבת את נואל סטריטפילד וסדרת הנעליים. נעלי בלט הוא ספר מצוין שהצליח לעורר בי המון השראה, ללמד אותי הרבה ולהוליך אותי למחוזות רחוקים ומרתקים. נעלי החלקה גם היה חביב, אם כי פחות, והשאר (תיאטרון, קרקס) הם לא משהו. ואז, נשאר נעלי קולנוע. שמצליח להיות האהוב עליי ביותר שלה, בין הספרים המכוננים שלי. אלו שאני חוזרת אליהם שוב ושוב ושוב. אלו שאני שולפת מתוכם סיטואציות. אהוב עליי אפילו יותר מנעל”

“ספר טוב! נואל סטריטפילד, המחברת, נולדה לפני מעל מאה שנה, וכתיבתה רלוונטית וזורמת גם בימנו. שלוש בנות גדלות בתקופה שונה מתרבות השפע שלנו ומפיקות את המירב מכל פרור. יש הרבה מה ללמוד מהם. "כשפוזי חזרה מהבלט היא היתה שקטה מאוד, ונשכבה לישון בדממה. פאולין התעוררה בקפיצה כמה דקות אחרי שנרדמה, וראתה את פוזי עומדת ליד החלון. 'פוזי!' היא לחשה. 'מה קרה'? 'מאנוף.' קולה של פוזי נשמע מוזר וחנוק. 'אני ח”

“בנעלי החלקה מסופר על הריט שמחליקה,בגלל מחלה שהיתה לה. מסופר בספר שהיא מכירה את ללה ילדה שיש לה עתיד בהחלקה. הריט מתחילה להשתפר יותר יותר וכך נוצרת תחרות בין ללה והריט. נואל סטריטפילד כותבת את הספר בצורה קולחת ומרתקת. אחד מהספרים היפים ביותר שקראתי! מומלץ!”