ביקורת ספרותית על לפני שאפול - מהעולם האמיתי # מאת לורן אוליבר
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 15 בנובמבר, 2013
ע"י Angel


קודם כל, אני רוצה להכריז על פתיחת מרתון ביקורות!
בין 2-7 ימים אני אוציא ביקורת חדשה, מצחיקה ולעיתים עצובה.
עכשיו, בואו נצא מהאווירה השמחה כי הספר הוא על מוות! (מחייכת חיוך פסיכי ואחותי לוקחת כמה צעדים אחורה)

*שינוי אווירה! ברררררר*

רצינות.
הספר מדבר על סם, סמי, סמנתה קינגסטון אם תהיו בררנים. שמתה בתאונת דרכים (לא ספויילר), קודם כל, מה הקטע עם התאונות דרכים? אוור ווטאבר (המצאתי לה כינוי חדש!) מ-"לנצח" גם נהרגה בתאונת דרכים נוראה וגם אליינה מיומני הערפד מתה בתאונת דרכים. אפשר בבקשה מקוריות? אולי מתה מהתקף לב? או תקיפת אלפקות?
עכשיו ברצינות, תהיי רצינית.

לספר מגיע 2 כוכבים אך בגלל שאני יצור כה רחום ונדיב החלטתי לתת לו שלושה.
הרעיון עצמו נחמד. ילדה סנובית שמתה ונותנים לה הזדמנות לכפר על חטאיה. הדמויות והצורה ה.. גסה בהיעדר מילה אחרת שהספר כתוב בה הורסים את הספר ומורידים מערכו. נתחיל עם הכתיבה. היא הייתה כל כך, ענייה (באוצר מילים), כל כך נדושה שהורידה מהספר הרבה. היה נחמד הרבה יותר אם התיאורים של הנשיקות והדבר-הזה-שאסור-לדבר-עליו-למקרה-שילדים-רואים-את-הביקורת לא היו כל כך מפורטים. (מזכיר למישהו משהו? אני אתן לכם רמז נולדו ב....).

לקטע האהוב עלי, קטילת הדמויות.

סם - אני מודה, לדמות הזאת יש מניעים מובנים. היא מקובלת ורואה איך ילדים מושפלים ולא עושה שום דבר בקשר לזה כי היא מפחדת לאבד את מעמדה החברתי. אני מזדהה, זה בסדר. אבל למה לעזעזל תקעו לה רומנים עם 3 בנים (שאגב, רק 1 מהם הוא חבר שלה, ואחד מהם הוא מורה שלה) וקטע מאוד לא נאות של "התחבקות" עם המורה שלה. אף אחד לא רוצה לראות תודה רבה. (הוא נישק אותי ואז ליקק את צאוורי והשמיע קולות אנקה קלושים) איכס! שאני אקיא בתוך השקית הזאת או בפח? גם היא כזאת דרמה קווין, עושה מהכל סיפור ומרחמת על עצמה בכל שנייה נתונה. היא חושבת שהיא קדוש מעונה ששגא בעבר אך המוות עזר לו להגיע לתובנה רוחנית או משהו בסגנון. היא סנובית מאוד ומגעילה רב הזמן.

רוב - החבר המקובל והחתיך של סם. הוא חושב שהיא לא מגניבה מספיק בשבילו עדין ולא מראה אליה כמעט שום רגשי חיבה. דמות עלובה. הקטע הטוב היחידי איתו היה האופן שבו הוא הגיב כשסם זרקה אותו. בסך הכל, דמות עלובה.

לינדזי - חברה הכי טובה. הפרחה המקובלת בעלת סודות העבר. דמות ממוחזרת ושטוחה.

אלודי - עוד חברה במעגל של המקובלות. ילדה מטומטמת ושיטחיתצ אפילו יותר מלינדזי. הסגנית שלה. גם, דמות ממוחזרת.

אלי- נערה מגוחכת. מתיימרת ילדה חמודה אבל מצד שני משתכרת ומבריזה. תחליטו.

ג'ולייט - הדמות פשוט עלובה. היא מוצגת כנערה מקסימה שלינדזי והיא היו חברות הכי טובות. לינדזי האשימה אותה במשהו והשפילה אותה והפיצה עליה שמועות. אבל היא לא רוצה לפגוע בלינדזי ולכן שותקת וסובלת את הכל. קדוש מעונה מדי. בסוף, כמובן, מנסה להתאבד.

קנט - אהבת האמת של הדמות. הדמות הכי חמודה ורגישה בסיפור. אליו הכי הצלחתי להתחבר.

אוקיי נראה לי שגמרתי עם הדמויות. עכשיו לעלילה.
עלילה נחמדה סך הכול, לפעמים מעצבנת אבל כתובה היטב.

וגמרנו. צפו לביקורת חדשה עוד שלושה ימים. *אני יודעת שלא תצפו לזה*
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ