ביקורת ספרותית על נפילה - נפילה #1 מאת לורן קייט
ספר לא משהו

---

מה אוכל להגיד על ספר זה?
קודם כל, הוא לא גרוע עד כדי כך. (אך מובן, עדין תהיה קטילה קטלנית. לצערי הרב לורן קייט, לא ניצלת)
אז בואו נלך בצורה הזאת, אני אמנה את כל היתרונות והחסרונות שלו וננתח אותה, קפיש?
אבל רגע רגע! תספרי למה קנית אותו! *בסדר בדר*
1. לנערה היה שיער כהה ולא - ואני חוזרת ואומרת לא - שיער בלונדיני.
2. יער מסתורי זה מגניב
3. שמלה שחורה לא פחות מגניבה מיער מסתורי

אז, יתרון מספר אחד! המשפחה של הדמות לא נהרגת בתאונה קטלנית, לא ענייה ולא מרוחקת קרירה או מסתורית. היא פשוט משפחה. (השבח לריק רירדן... האם הגיעה הסופרת ששמה קץ לדבר המטומטם הזה?). אבל היא נישלחה למוסד לעבריינים צעירים (שזה חיסרון אבל לא נתעמק בזה עכשיו, וואו כמה סוגריים) כי היא משוגעת.

חיסרון ממספר אחד! היא רואה צללים שחורים והיא מיללת על זה, "אני רואה צללים שחורים וזה נורא! אויה לי אבויה לי! דניאל, הבא נעוף לעבר השקיעה עם כנפיך הכסופות והיפהפיות." כן, ככה זה בערך הולך כל הספר. למי יש ניחוש מה הצללים השחורים האלו הם? *הו הו! אני אני!* כן לואיז (אכן כך לואיז, אני מנדבת אותך בניגוד לרצונך לביקורת שלי! מוחעחעחע). *הם צללים אמיתיים שהם בעצם צבא אופל* וואו, איך ידעת?

יתרון מספר שתיים! הכתיבה הייתה טובה. לא ניתקלתי בהרבה "אומייגאד" (אני בספק עם היו) וצויין רק פעם אחת בספר את המילה "מושלם". מה שגם הופיעו מילים כמו "מרנין" ו-"שאנן". יי להוצאות התרגום (אהממ אמא שלי אהממ). אבל היו שם תיאורים ממש נדושים. ברמה שלא אוכל לכתוב אותם אחרת ישרפו עייני

חיסרון מספר שתיים! נדוש, אבל נורא. אוקיי, אז מסתבר שהיא מופיעה כל שבע עשרה שנה וכל פעם היא מתנשקת עם דניאל אהובנו החתיך ומתה מזה. אבל הפעם היא לא מתה מזה! יהו ויהו! *אני רציתי לראות אותה מתה!* *אני יודעת, גם אני*. אז בסך הכל ספר טוב, מה את רוצה ממנו, הו לא חבריי הקוראים, מגיעה הפצצה אחר כך וקבלו את.... גלגוליי חיים? באמת? יש גבול לרמת הפתטיות שאפשר להגיע אליה וחכו! היא גם נראית אותו דבר כל גלגול חיים. להעתיק מלנצח? אויה לי.


ובזה מסתכמים עיקר היתרונות והחסרונות של הספר. עכשיו הדמויות.

לוס - דמות חסרת אישיות, פתטית, מטומטמת, חושבת את עצמה, מאוהבת יותר מדי בדניאל ו.. מה שכחתי? נדושה וצפויה. דמות ראשית מאכזבת מאוד. והיא גם בוגדת בדניאל כל שנייה נתונה עם קאם.

דניאל - מר מושלמי מושלם. חתיך וחבר מושלם. הוא לא כועס על לוס שהיא התנשקה עם קאם, תזרוק את הבחורה כבר בן-אדם מטומטם שכמוך! תזרוק אותה! מלאך (והוא באמת מלאך) מושלם מדי ומחליא. כל כך פוצי מוצי ואני אוהב אותך.

קאם - מתה עליו! רשע ומגניב ולא מתרפס. תמיד הייתה לי נוסטלגיה כלפיי הבחורים הרעים. ואולי זה קשור בכך שאני כל כך שונאת את דניאל המושלם שאני אהיה פשוט מתענגת לראות אותו סובל. מוחעחעחעחעח! דמות מגניבה וכיפית. ואחת היחידות בספר.

סופיה - ניסתה להרוג את לוס, אז לא אכפת לי מהשאר.

אריאן - אובר משוגעת. מלאכית ו-"חברה הכי טובה" של לוס מהשנייה שהיא נוחתת במוסד ההוא.

פן - אוי זאת דמות מקסימה. אולי קצת רגשנית, אבל למי אכפת? כל כך חבל שהיא מתה.

ומה אומר לסיכום?
הספר נפילה היה חתיכת נפילה גדולה.

» ביקורות נוספות של Angel
» ביקורות נוספות על נפילה - נפילה #1