טוב, אז בואו נתחיל באמרה המאוד מדויקת שיו נסבו נשמע כמו סושי. זה כאילו מישהו מזמין אותו בתפריט. אפשר לקבל שני יו נסבו בבקשה? לא משנה. בכל אופן, מעכשיו והלאה יו נסבו= מר סושי.
אז מה עושים ביום כיפור?
א. צמים
ב. לא צמים
ג. רוכבים על אופניים
ד. לא רוכבים על אופניים
ה. חולים ורואים טלנובלה של 300 פרקים.
ו. חולים וקוראים ספר של 400 עמודים.
טוב, אז במקרה הזה, אפשרויות ה' ו-ו' נכונות. השנה לא צמתי, הצטננתי, אפילו לא יצאתי החוצה, וכמו ילדה מנודה ראיתי שלושים פרקים בטלנובלה.
אבל לצערי כאבו לי העיניים, הטלנובלה התחילה לשעמם, ואיבדתי את המשקפיים. (אם מישהו מוצא שיחזיר לי תודה)
אז סחבתי מהספריה של אבא שלי, ובדרך אמא שלי הזכירה לי שבכלל לא גמרתי את התפסן בשדה השיפון.
לא נורא.
את הספר התחלתי לקרוא במוצאי יום כיפור, וסיימתי ברגע זה ממש רק לפני שניים או שלושה כאלה. תעשו חישוב ותגיעו למסקנה.
התחלתי לקרוא ובו נגיד שלא מי יודע מה התלהבתי, והסיבה העיקרית לכך היא שלא הבנתי כלום.
פשוט כלום.
ציטוט מתוך שיחה:
זה הדבר הכי מסובך שקראתי בחיים שלי
[12:57:33] angi: אהא
[13:04:30] שמי האמיתי והמצונזר: ועוד לא סיימתייייייייי
אז כן, זה בהחלט הספר הכי מסובך שקראתי. יש בו בערך שמונה תעלומות במקביל, ועד שאתה חושב שאחת הסתיימה מסתבר שבכלל טעית ופתרו אותה לא נכון! חשבנו שזה ההוא אבל זאת בעצם ההיא, ורגע אין מצב שזאת ההיא ונכון זאת בכלל לא ההיא זה ההוא מההתחלה!
בנוסף לדמויות כמספר הכוכבים שמר סושי היקר שלנו מכניס לסיפור ודמות ראשית אנטי גיבור מובהק- שהוא קצת טמבל ונורא מעצבן ושתיין ובכלל לא גאון כמו שעושים מכל הבלשים בספרי המתח האחרונים.
אז אזהרה שלי- אתם לא תיזכרו כלום ולא תבינו כלום, ואם הבנתם אפילו רבע אז כנראה יש לכם אי סי קיו מעבר לממוצע. סליחה, איי קיו.
ובכל זאת קשה לומר שהספר לא מעולה.
כי הוא כן.
(קלטתם את הפאנץ' ליין??)
אז אני לא אכחיש שיש שם שמות נרווגים מעצבנים באורך הכינרת ואתה תוהה למה הנרווגים לא מתאבדים רק מלומר אותם. למשל:
"איפה אתה גר?" שאלה.
"בבישלט."
"זה בדרך."
ממ. בדרך לאן?"
"לאופסל."
"מה את אומרת! איפה באופסל?
וטלנדסוואין. ליד התחנה. אתה יודע איפה זה ירנסלקוואין?"
לא לעזאזל. אני לא יודעת איפה זה ירנסלקוואין. מסכנים הנרווגים.
אבל מר סושי הצליח לכתוב מותחן מעולה ולא שגרתי, מזלזל בבלשים האמריקנים הטיפוסיים ובמרדפים שלהם. הוא מפתל את העלילה בצורה מסובכת מעוררת התפעלות, מפתיע אותנו מכיוונים לא צפויים וגורם לנו וגם לגיבור להיראות טיפשים. כי הגיבור שלנו, מר הולה, טיפש בדיוק כמונו, ולא מגלה את הפרטים לפנינו. ורק בסוף אתה יכול לומר, במבט טיפשי: "אה, זה הוא בכלל!" ורק חסר שתדפוק לעצמך נבוט בראש כדי להיראות לגמרי אדיוט.
אל תתייאשו אם לא תבינו כלום(ולא תבינו כלום) ותמשיכו לקרוא ואז גם לא תבינו כלום (אבל כלום קצת יותר ברור) ורק בסוף תבינו קצת יותר מהכלום.
ולמרות השמות הנרווגים, והדמיות כמספר הכוכבים, והשמונה תעלומות במקביל, הצלחתי להבין לפחות חצי!
ועל זה מגיעות לי מחיאות כפיים. וגם למר סושי.


















