מבוא קצרצר על תקופה שאפשר לכתוב עליה אנציקלופדיה שלמה. איך מנגישים את עיקרי תקופת הרנסנס לעם? הספר מכיל 12 פרקים על התקופה, כל אחד מהם מתמצת את הנושא במספר עמודים. בכריכת הספר כתוב כי <mark>מיכאל הרסגור</mark> הוא המחבר, לא מדוייק, הוא כתב 6 פרקים מהספר וכדי לכתוב את השאר הביא אורחים שכל אחד מהם מומחה לנושא עליו כתב, כך אנחנו מקבלים סקירה ממצה ואייכותית לכל נושא.
הפרק הראשון מסביר מהי תקופת הרנסנס, מתי התחילה

הספר "רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים" (הוצאת דביר, 2010) שכתבו הפרופ' <mark>מיכאל הרסגור</mark> והד"ר אהוד פוקס הוא ספר היסטוריה רציני וקליל כאחד. המחברים, הראשון היסטוריון בעל שם והשני מומחה לתורת קבלת החלטות. השניים בחרו לנתח שורת מערכות צבאיות במהלך ההיסטוריה ואת המנהיגים והמפקדים שפעלו בהם. המחברים כתבו במבוא כי בחרו במלחמות, אף שניתן היה לבחור במהלכים מדיניים אחרים ובהם התמודדות עם משבר כלכלי וכדומה, "כי

כאשר אבי ז״ל היה עדין בינינו, נהגתי לבוא אליו פעמיים שלוש בשנה, והייתי נשאר אצלו שבוע- שבועיים.
בכל יום שישי נהג אבי להאזין לתוכנית הרדיו ׳שעה היסטורית׳ , שהוגשה במשותף על ידי פרופ׳ הר סגור ואלכס אנסקי ( לאחר שפרש החליפו אותו אחרים).
הייתי מתיישב לידו ומאזין לתוכנית.
הרבה הנאה לא היתה לי. הר סגור גלש לעיתים קרובות לסיפורי רכילות , שהעיבו על רמת התוכנית שלולא כן היתה ברמה טובה.
כשרכשתי את הס

פרופסור הר סגור ז"ל היה ממובילי גישת ה"היסטוריה לכל", אותה הוא יישם בהצלחה בספריו, מאמריו ובתכניות הרדיו המקסימות שערך והגיש יחד עם עוד כמה שותפים-לדרך, שרוטים כמעט כמוהו. לשיטתו, הצודקת לטעמי, אין ללמוד וללמד היסטוריה כאוסף של אירועים מנותקים האחד מהשני ו/או לעסוק בשינון אובססיבי של תאריכים נשכחים - להיפך : יש לחפש ולמצוא את הקשר בין סיבות ונסיבות מתמשכות לתוצאות, ולתור אחר האדם העומד מאחורי המדי

אני אוהבת את פרופ' <mark>הרסגור</mark>. האיש הוא בהחלט משהו מיוחד. בן יותר משמונים, מדור הנפילים של בוני הארץ, ישב בכלא ברומניה, ממקימי קיבוץ זיקים בארץ, למד בסורבון בצרפת, לימד דורות של סטודנטים, כתב והירצה על היסטוריה בתשוקה והתלהבות אמיתית.
יש לי גם קשר אישי אליו, בשנות הארבעים של המאה הקודמת הוא הספיק גם להיות המדריך הנערץ של אבי בתנועת השומר הצעיר.
ואכן, ספרו החדש (ביחד עם ד"ר אהוד פוקס) לא אכזב אותי.

תקופת המאה ה18 באירופה המערבית.
על זריחת ההשכלה ופעילותם ומאבקם של המשכילים בתנאים שלרוב היו חצי מחתרתיים,
אל מול הכנסיה הקתולית, כוחות החושך, מאבק ביניהם, שעם הזמן הקנאים הקתולים החשוכים דועכים, הממסד הדתי נחלש
וההשכלה מתחזקת עוד ועוד...
באנו חושך לגרש... בידנו אור ואש, כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן!
כתוב קולח, בצורה קלילה ומחויכת,
מעניין מאוד, נהנתי מכל עמוד.
מעולה!

"מה היה קורה אם?"

מומלץ לחובבי היסטוריה, אשר נמנעים מקריאת ספרות אקדמית. פרט לשפה הקולחת, יתרונו של הספר הוא שניתן לקראו בדילוגים. יש הערות שוליים המאפשרות ללמוד על אישים ומושגים חשובים; ויש אינדקס, אשר מאריך את אורך חיי המדף של הספר.

הספר נכתב ע"י היסטוריון ומומחה לתורת קבלת ההחלטות. המחברים בוחנים בו התנהגות והכרעות מנהיגים ברגעי מבחן: 8 פרקים על החלטות גורליות ב 200 השנים האחרונות. הפרק ה

חיבור מעניין על הרקע לאחת המהפכות החשובות בהיסטוריה. פרופ' <mark>הרסגור</mark> מציג את שלל ההוגים השונים בתקופת המהפכה הצרפתית, וגם לפניה. מוולטר, ועד דידרו שנחשב לממציא האינציקלופדיה. מראה את הקשר שבין הגות למציאות ותחילת הצמיחה של ההגות ההומנית שהשפיעה השפעה שנשזרה בעולם עד ימינו אנו. בכל הנוגע לפילוסופיה מדינית הקשובה לאזרח- אפשר למצוא את ניצניו החשובים בספר זה. מציג אנטיתזה רחבה לשלטון הדיקטטורי ששלט באותם

כל מנהיג ניצב בפני תהליך מורכב של קבלת החלטות אשר ישפיעו ישירות על המדינה והעם שלו (ופעמים רבות גם על עמים ומדינות אחרות). הדבר מכפיל את עצמו מספר פעמים כאשר ההחלטות הן בתחום הצבאי והמלחמה. אבל איך מקבלים החלטות צבאיות באופן נכון? אתה יודע איך אתה נכנס למלחמה אך לא איך תצא ממנה; בין הדברים שממליצים לעשות הוא מדידה מראש של הסיכויים להצלחה בקרב והאם יש צורך חיוני במלחמה, איסוף מודיעין על האויב, האקל