ספר מאכזב למדי. כוחו באירועים המרתקים שהוא מתאר, אך חולשתו טמונה בכך שהוא עמוס במשחקי "מה היה קורה אילו" ובחכמת בדיעבד שאינה מוסיפה לו דבר.
הפרק האחרון אודות ישראל בשנות ה-2000 חלש ושטחי במיוחד ולא מצליח לענות על שאלות מפתח כגון הלקחים שהפיק צה"ל מאז מלחמת לבנון השנייה. באופן כללי, הספר עמוס בקביעות תמוהות ולא מבוארות (שאול מופז לא התקבל לקורס קצינים בגלל מבטאו? לינקולן נכשל בקרבות הראשונים של מלחמת האזרחים מפני שהעדיף קצינים שנראו טוב במדים? נתניהו היה מתפקד יותר טוב מאולמרט במלחמת לבנון?).
העניין המוזר ביותר הוא הצורך של המחברים (או יותר נכון, של אחד מהמחברים) לכפות על ההיסטוריה את המונח הבלתי מוסבר של "פונקציית החלטה". בלי הסבר ראוי ומעמיק של המונח, ובלי דיון נוקב בשאלה היסודית, האם ניתן לשפוט את ההיסטוריה בעזרת אמות המידה של תחום קבלת ההחלטות העסקית, אין לו שום משמעות.









