ביקורת ספרותית על עיר של זכוכית - בני הנפילים #3 מאת קסנדרה קלייר

---

קודם כול- *הזהרת ספויילרים!!!*

אני חייבת לומר-לא חשבתי פעמיים כשראיתי את הספר. שלום עיר של זכוכית, ביי-ביי 92 ש"ח.

אין ספק, שהיה שם חלק צפוי אחד: זה שקליירי וג'ייס לא באמת אחים.

אני כל כך שמחתי כשקראתי אותו, שהייתי צריכה לקום ולהתאוורר כל חמש דקות מרוב מתח.

ביקורתי על דמויות:
הו סיימון, מסכן. עכשיו כשהוא ערפד הוא כזה 'הורס' שכל הבנות מתות עליו. כמובן, לשבת בכלא כמה ימים לא עשה לו משהו-הוא התיידד עם אסיר משוגע- אבל בכל זאת הוא היהודי הכי מתוק שקראתי עליו איי פעם בספרים מתורגמים.

אלק, אני מעדיפה שלא לדבר על מערכת היחסים בינו לבין מגנוס חוץ מזה שמגנוס בן שמונה-מאות וזה לא בצחוק.

ומקס, הו, מקסי החמוד. אני לא מבינה איך חצי שד יכול להרוג כזה ילד הארי-פוטר קטן.

סבסטיאן,שלוש מילים-קנאי חסר חיים. לא במובן של הקטע שהוא רשע- את זה הבנתי כמעט מיד- אלא בקטע שהוא קינא לג'ייס והקשיב לוולנטין ואף פעם לא חשב על מה הוא יהיה כשיהיה גדול.
פשוט בא לי להתפוצץ מכמה שכול הסיפור הזה היה מפותל. כאילו קסנדרה קלייר חשבה על הכל מההתחלה, ממש מההתחלה, ולאט לאט, ספר אחרי ספר, הוציאה החוצה.

אני לא יכולה לתאר לכם כמה אני שמחה שולנטין מת!!!! הוא היה דביל גמור בספר הזה. באמת התפלאתי, כי מקודם הוא היה נראה ממש חכם-כאילו הוא שחקן שחמט או משהו- אבל לקראת הסוף אפשר להגיד שהוא ממש החליק על המוח.

ק-ל-י-י-ר-י!!!
כמה אני שמחה שעמדת על שלך כל הזמן ולא משנה אם גרמת כאב לג'ייס בתחילת הספר, זה היה מעשה חכם. אם הייתי אמא שלך הייתי כל כך גאה בך :')...

כמעט שחכתי את ג'ייס! ג'ייס אהובי, יקירי וחתיכי (אם כותבים את זה ככה) לפעמים אתה דביל מוחלט אבל לרוב אתה מצחיק ברמות. אתה וקליירי זוג מושלם. ואני כ"כ א-ה-ב-ת-י את המכתב שכתבת לקליירי כשהלכת להרוג את ולנטין. קראתי אותו לפחות 5 פעמים.

אני.
לא.
יכולה.
לחכות.
לספר.
הבא.
אני כל כך רוצה לדעת מה יקרה בהמשך... איזה עוד משהו דפוק ייתקע לחבורה שלהם או משהו...
אומרים שגם יצא סרט ואני ישר אטוס לבית קולנוע לראות אותו.


לסיכום:
*ספר מומלץ (בלהט)
*ספר מותח
*ספר דבק
*ספר מדהים
*דמויות מדהימות
*5 כוכבים

אין ספק שקסנדרה קלייר מיליונרית אחרי הסדרה הזאת...

» ביקורות נוספות של הוני-רוז
» ביקורות נוספות על עיר של זכוכית - בני הנפילים #3