הביקורת נכתבה ביום שני, 12 במאי, 2014
ע"י הוני-רוז
ע"י הוני-רוז
"היי דבש, הגעת כבר לקטע המטריד?" אמרה חברתי כשניגשה אלי בהפסקה. הספר היה מורם וכבר שבועיים שקראתי אותו לכן לא היה קשה לנחש-כן, זה עדיין אותו ספר כמו מתמול שלשום.
הרמתי אליה את מבטי, עייני רחבותמאי פעם, "איזה מהם?"
***********************************************************
ואכן, הספר הזה לא חינוכי במיוחד, לא ממש מומלץ לילדים מתחת לגיל 12 או לאלה שמעדיפים להישאר תמימים (כמוני), ובכל זאת, זה לא הפחית טיפה אחת מהנאת הקריאה.
ספר מצחיק, מציאותי, פ****ג לא רומנטי מידי! או בכלל! זה כל כך כיף לקרוא ספר, שאומנם היה צפוי בכמה נקודות אבל עדיין, לקרוא ולא להרגיש כאילו נחתתי על טמטום-לנד.
זה ספר שאם לא היו אומרים לי מי כתב אותו הייתי מנחשת, אם לא לפי הפרקים הראשונים אז לפי ה-3 עמודים אחרונים, שזה ג'ון גרין. למה? כי יש לו כתיבה ג'ון גרינית כזאת, כמו שהמורה שלי לתושב"ע דוברת ג'יברישית רבנית, או ג'ן מצייצת במקום לדבר (תודי שזה דורש אחרי היום!). זה דפוס התנהגות של האדם. פשוט רואים את זה.
תהנו ידידיי!
-פיס אאוט-
*זו זכותו הרשמית והבלעדית של פולו לקרוא לי דבש*
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
אני אהבתי הכי הרבה את הקטע ההוא שהרומניה מצצה לו XD
|
|
|
הוני-רוז
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
תודה לך ^^ (על שתי המחמאות P:)
|
|
|
ג'ן
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
היי, קולך הנמוך והמוזר לא טוב יותר!!!
ביקורת מעולה ^^ ברכותיי ^^ |
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
