ביקורת ספרותית על עיר של זכוכית - בני הנפילים #3 מאת קסנדרה קלייר
ספר מעולה

---

בזמן האחרון יותר מדי פעמים הגעתי למסקנה שאני מעריץ מישהו.
לרוב, זה פשוט עבר אחרי חמש שניות וכבר לא הערצתי את הבנאדם הזה.
היה את המקרה של אנג'(כן, כן.. זה ינפח לך את האגו. תגידי לי פשוט תודה שאני מזכיר אותך ומעז להודות בכך בפני כולם), שגם אותה הפסקתי להעריץ אחרי חמש שניות, אבל איתה זה קרה יותר מפעם אחת, או אפילו 10 פעמים.
ויש את המקרה של קסנדרה קלייר.

בהרבה מאוד מובנים קסנדרה היא יוצאת מגדר הרגיל. בין אם זה ביכולת המדהימה שלה לתאר דברים, בסגנון הכתיבה הייחודי שלה, הרעיונות שעוברים לה בראש לגבי העלילה וגם חוש ההומור המבריק שלה בספרים. כאילו, היי! סיימון ממש גאון בבדיחות. אם הדמות גאון, אז גם הסופר/ת גאון.
מסתבר שגם בעיניין של להעריץ מישהו היא יוצאת מגדר הרגיל. כן, כן, מיס קסנדרה קלייר, אני מעריץ אותך.

הספר הזה פשוט אדיר מכל בחינה שהיא. הכתיבה מדהימה, מצחיקה וכזאת שפשוט כיף לקרוא.
העלילה מקורית, סוחפת, מותחת ומפתיעה.

הייתי מספר לכם איך השגתי את הספר, אבל זה לא זיכרון נעים(אל תשאלו) אז אני לא אספר. תתמודדו P:

מעכשיו הביקורת תכלול כמה ספויילרים, היזהרו לכם. מוחעחעחעחעחע.

ספיילרו לי שבסוף מסתבר שקליירי וג'ייס לא אחים. אם יורשה לי להגיד, זה היה די צפוי.
גם כל הקטע של דם מלאכים/שדים, סבסטיאן/ג'ונתן/ג'ייס היה די ברור מההתחלה.
עדיין לא הבנתי מה הקטע של אות קין. טוב, אף אחד לא יעז לפגוע בו עכשיו, בלה בלה בלה. אבל מה הדברים הרעים שבאים עם זה? לא ברור. הרי קליירי עצמה ציינה שסיימון נראה אותו דבר בדיוק אחר כך.
ולעזאזל, מקס!! למה מקס מת?! צריך לקחת את סבסטיאן, לתלות אותו גבוה על עץ במהופך, לטפטף עליו טיפות של חומצה לאט ובזהירות שלא ימיסו בטעות את החבל, לקצוץ אותו בו זמנית לחתיכות קטנטנות עם סכין יפני ואז, כשהוא עוד בהכרה לזרוק אותו לאש! והכל בגלל שהוא הרג את מקס.

סוף ספויילר

בקיצור, אהבתי את הספר הזה. זה הספר הכי טוב בסדרה, וכמו שאמרתי זה הספר שגרם לי להעריץ את קסנדרה קלייר.
מי שלא קרא, שיקרא מיד. ומי שלא, מגיע לו נבוט בראש T_T

» ביקורות נוספות של The dark dragon
» ביקורות נוספות על עיר של זכוכית - בני הנפילים #3