ביקורת ספרותית על מפוצלים - מפוצלים #1 מאת ורוניקה רוֹת
ספר טוב

---

טוב לראות אתכם! תודה רבה שבאתם, אני יודעת שזה נורא רחוק לכם. אבל בכל זאת, לא כל יום משיקים מושג.
אני שמחה להשיק מושג חדש מבית מילים: "ספרות-להיטים" ועל ספר שמשתייך לז'אנר זה נאמר: "ספר-להיט".

בדומה לשירים אהובים או חדשים בMTV, שמושמעים פעמים רבות ואז נשכחים או דוהים במקרה הטוב אל מעמקי ה"10 השירים הטובים של הזמר _____" או "ראש בראש: _____ נגד _____! מי ינצח?", גם בספרים קיימת התופעה המדאיגה הזו.
תנו לי להסביר: בואו ניקח לדוגמה את ספרי "הארי פוטר". הסדרה הייתה תופעה עצומה בזמנה (הארי, אגב, נולד הרבה לפני. קראתי את כל הספרים בשקיקה של ילדה קטנה ולאחרונה שבתי ל"הארי פוטר ואוצרות המוות" באנגלית), כל יציאת ספר הייתה חגיגה עצומה. אני זוכרת. אחר כך הסדרה נגמרה וגם הסרטים נגמרו. כיום, אני מניחה, אפשר לומר, הארי פוטר מתחיל להישכח בהדרגה אך בשחיקה מתמדת. אפילו ג'יי קיי רולינג התחילה מחדש עם ספר חדש למבוגרים.
כנ"ל לגבי "דמדומים". הסדרה כסדרת ספרים גמורה. אחרי צאת הסרט החמישי תסתיים גם סדרת הסרטים וגם אדוארד ובלה ידהו אל המדפים הגבוהים של חנויות הספרים.
וגם "משחקי הרעב" לא חפים מפני הדהייה שאחרי ההיסטריה.

אז הלהיט התקופתי הוא "מפוצלים". מה לעשות, אני אמנם מנסה להתמקד לאחרונה בספרים למבוגרים, אבל בספר מפתה כל כך לקריאה מזמן לא נתקלתי. התקציר נשמע קצת דרמתי מדי, אבל ננסה - מה יכול לקרות?
אז הזמנתי את הספר מהספרייה ושלחתי את אמא לקחת אותו אתמול. כן, אתמול. והיום סיימתי אותו.
קודם כל, מדובר בספר קצר וקריא. פשוט נראה שהוא מתוכנן להתאים לקטגוריה הזו של "ספרי-להיט": המון אקשן זה תמיד טוב, עתידנות היא הטרנד השולט עכשיו, ופרשיית אהבים זה אמנם קצת ישן אבל עדיין תופס לא רע.
*קלקלנים, אנשים. מ-עכ-שיו!*
התחלתי לקרוא את הספר בציפייה לעוד עלילת-להיט כמתוארת למעלה: אקשן, סכנת מוות אם אפשר, עתידנות היא תבלין נהדר ונשיקות זה תמיד מסחרר.
אבל לכזה דבר לא ציפיתי. באמת, קשה לזכור מתי התקשיתי להניח ספר מהיד; קשה עוד יותר לזכור מתי לא סיימתי לקרוא כזה ספר קצר של 300 ומשהו עמודים בכמה שעות (אבל מה לעשות, יש מחר בית ספר וחייבים ללכת לישון מוקדם. ואני עוד קראתי עד 22:30!).
אני מודה, הצצתי בספר בשיעורים. קראתי בהקראת השמות. וכשהיה לי זמן חופשי מיד פתחתי את הספר.

ביאטריס, או "טריס" בהמשך הספר, חיה בעולם עתידני (כלומר, שיקגו ההרוסה), שבו האנשים מחולקים לפלגים על פי אידאלים מסויימים: כנות, ידידות, אומץ-לב, הקרבה עצמית ואוריינות. אחת לשנה בני ה-16 נדרשים לבחור לעצמם את הפלג אליו ישתייכו כל חייהם - או אם תרצו את האידיאל המנחה של חייהם. לכל פלג עקרונות משלו מכל התחומים, כל פלג הוא דרך חיים אחרת.
ביאטריס נולדה וגדלה בפלג הקרבה עצמית. היא לא מרגישה מחוברת מספיק לעיקרון הזה.

ועכשיו הטוויסט, הפואנטה: הליך הבחירה הוא כזה - ביום מיוחד אוספים את כל בני ה-16 ועורכים להם בחינה מיוחדת שקובעת לאיזה פלג הכי כדאי להם להצטרף, לאן הם הכי מתאימים. למחרת עליהם לבחור את הפלג. אין שבוע ניסיון בכל אחד מהפלגים, אין נציגים שמפרסמים את הפלג בכיתות. הבחירה מסוכנת אך עצמאית ומהירה.
ביאטריס מקבלת תוצאות לא חד-משמעיות: היא מתאימה לשלושה פלגים. מתוכם היא שוללת מיידית אחד ונשארת עם שניים לבחור מתוכם. היא מפוצלת - לא מתאימה לגמרי לאף אחד מהפלגים. זה מסוכן ועליה לשמור זאת בסוד.

ביאטריס בוחרת בפלג "אומץ-לב". היא מצליחה לעבור הליכי מיון קפדניים מאוד. היא מפתחת מערכת יחסים חמימה עם אחד המאמנים שלה, "פור" שמו, ובהמשך השנים מתאהבים.
אל תטעו לרגע: לא מדובר בסיפור אהבה דביק או בסיפור רקע חלש עם מעט תיאורים. יש בספר תיאורים של רגעים אינטימיים ושל נשיקות חמות, אבל הם נדירים ובהחלט במקום.
טריס נרתעת מאינטימיות. אחד הסיוטים בהם היא נתקלת כחלק מההכנות הוא מצב אינטימי מדי עם בחור. זה עומד בניגוד לחינוך שקיבלה. הוריה לכל היותר החזיקו ידיים בבית.

הספר פשוט תפס אותי. אני אקרא אותו שוב בקרוב וכבר גיליתי (אושר גדול! אושר גדול!) שהספר השני בסדרה זמין לרכישה באנגלית, גם במהדורה מודפסת וגם במהדורה אלקטרונית ל"קינדל" (יש לי אחד). קישור למאושרים שסיימו את הספר והולכים להפגין מול משרדי ההוצאה (בצחוק, בצחוק. ברור לכולם שאני לא מעודדת יציאה להפגנות מול משרדי הוצאות לאור. ברור? יופי. זה יחסוך לי את כאב הראש המשפטי אחר כך):
http://www.amazon.com/Insurgent-Divergent-Book-Veronica-Roth/dp/0062024043/ref=tmm_hrd_title_0?ie=UTF8&qid=1348224817&sr=8-3

ביאטריס היא הגיבורה האולטימטיבית: היא אנושית. היא מגלה את עצמה בתהליך ארוך. היא נשאבת לדברים והיא פוחדת. היא גם מנסה להבין מה מקומה בעולם הזה.

כמו בכל ספר, גם כאן יש נקודות גרועות. למשל, כמה מתבגרים יש בשיקגו הזו? איך נחרבה שיקגו שלנו? איך כוננו הפלגים? האם אפשר לעבור מפלג לפלג בנסיבות חריגות? איך מתנהלים הפלגים ביניהם ברמה הפוליטית? כל מה שהיה הופך את הספר למעט עמוק יותר מסתם ספר נוער נעדר מפה.

אבל אחרי הכל, זה בסך הכל ה"ספר-להיט" התורן. וזה לא רע - אולי דווקא טוב.

תתכוננו לספר-להיט הבא.

13 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של מילים
» ביקורות נוספות על מפוצלים - מפוצלים #1