ביקורת ספרותית על אשתו של הנוסע בזמן מאת אודרי ניפנגר
ספר טוב

---

כשחזרתי מצומת ספרים ביום שני השבוע (אני חושבת), וקניתי ארבעה ספרים במבצע "ארבע במאה" , הראיתי לאבא שלי את הספר שקניתי לעצמי (השאר לא היו בשבילי). "אשתו של הנוסע בזמן".
הספר היה במדף של המבוגרים, אבל קיבתי עליו כל כך הרבה המלצות.. והשם סיקרן אותי. תיכננתי לקנות אותו כבר הרבה זמן.
אבא שלי מיד החמיץ את פניו בתואנה: "זה לא נראה לי ספר לגילך".
והוא אפילו לא קרא אותו!
אבל במחשבה שניה, הוא באמת צדק.
*********

האמת שדי התעכבתי בקריאת הספר. זה מה שקורה שקוראים באמצע השיעור והמורה שמה לב.
יומיים! יומיים חיכיתי לו!
אבל יחסית לקצב הקריאה שלי בזמן האחרון (אין הרבה זמן, המון חזרות) קראתי אותו די מהר.
בזמן האחרון אני נמצאת במצב שיש לי בערך תשע או עשר (ומאז שבוע הספר המספר התרבה!) ספרים, שאני מתחילה (למשל ארטמיס פאול) ולא ממשיכה, או ספרים שהגעתי לאמצע שלהם אבל הפסקתי לקרוא (הזקן בן המאה שקפץ מהחלון ונעלם) או ספרים שאני ממש לקראת הסוף שלהם ופשוט אין לי כוח לסיים (אנה פראנק).
זה הספר הראשון שסיימתי מזה די הרבה זמן.

הספר מרתק; אין מילה אחרת לתאר אותו. הרעיון הוא רעיון מקסים, מקורי. הכתיבה טובה פלוס, העלילה נהדרת.
כך שאתמול בלילה, מעשר ועד שתיים וחצי (כן! ארבע שעות!)
קראתי בו, וסיימתי.
כשסיימתי, הייתי לרגע המומה. פשוט ישבתי וחשבתי עליו בערך חצי שעה (והייתי עייפה!). עברתי על מעט קטעים שאהבתי.
מדהים. מדהים.

ואז הלכתי לישון.
וקמתי ב9!

הספר לא מושלם; לא, הוא בהחלט לא מושלם, ואני לא יכולה להגיד שהוא מעולה. אבל הוא טוב.
פה ושם רפרפתי על דפים, דילגתי (לא הרבה! באמת לא!) קצת פיספסתי דמויות ולא הבנתי מה הקשר שלהן לדמויות המרכזיות. היו חלקים שבהם (חלק מסוים, יותר נכון) הייתי קצת קצרת סבלנות כלפי הספר, במיוחד בארוחה ההיא, ארוחת חד המולד.
יש די הרבה טעויות הגהה, אני מניחה שזו בעיה בתרגום.
הספר מרתק, אבל לא יותר מזה. הוא לא סוחט דמעות, לא מרגש, לא מצחיק.
אבל הוא בהחלט מרתק. קשה להסיר ממנו את העיניים.

הפגישה בין קלייר להנרי בכל מיני שנים, המוטיב שחוזר על עצמו. חשבתי על התחושה; איך זה להכיר מישהו בכל חייך, כשהוא עוד לא מכיר אותך כלל.
*****

זה מסוג הספרים, ככה הרגשתי, שאו שאוהבים, או שלא. אני אהבתי מאוד, והוא גרם לי להרהורים רבים על המושג זמן. על זה שבספר, הפגישה בין קלייר להנרי ומה שקורה הלאה מתרחש שוב ושוב, כמו גלגל שחוזר לנקודת ההתחלה.

אני מקווה עוד מעט לראות את הסרט. הבנתי ששינו שם את הסוף.

ועל הספר אני ממליצה בחום.

(זאת הביקורת הכי ארוכה שאי פעם כתבתי! *גאווה*)

» ביקורות נוספות של אריאל
» ביקורות נוספות על אשתו של הנוסע בזמן