ביקורת ספרותית על אשתו של הנוסע בזמן מאת אודרי ניפנגר
ספר טוב

---

רבים כתבו לפני - מדובר ברעיון ייחודי ובספר חווייתי, הגם שמאוד לא ריאליסטי, שמציג סיפור מסע בזמן באופן שונה משמעותית מהסיפורים הקלאסיים על מסע בזמן מסאגת המדע הבדיוני.

אבל... יש כמה קטעים שלפחות לי צרמו מאוד, ועוררו תהיות למה הסופרת התעקשה לשלב אותם בעלילה (כולל ספוילרים):


כל הקטע עם גומז והאובססיה שלו לקלייר ממש לא במקום.
יש הגזמה כללית בההאדרה של קלייר וההדגשה החוזרת עד כמה היא האשה המושלמת: יפייפיה מדהימה (וחטובה), חכמה ומוכשרת שמצליחה בכל דבר שנוגעת בו וכמובן - באה ממשפחה עשירה ומסודרת באופן שלא צריכה לעבוד לפרנסתה.
אבל ההגזמה האמיתית היא שאפילו החברה הכי טובה שלה מגלה הבנה לכך שגומז שהופך בהמשך לבעלה ואב ילדיה מאוהב בקלייר וחיה עם זה בשלום, כשהשיא שמתבטא בשיחה גלויה בין שאריס להנרי בה היא מבקשת מהנרי "תגיד לי שקלייר לא רוצה את גומז" - זה מבחינתי הדבר הכי לא ריאליסטי בסיפור הזה.


עוד קטע שלא הצלחתי להבין זה למה היה כל כך חשוב לסופרת שהנרי יהיה יהודי שמתעלם מהעובדה שהוא יהודי, ולהדגיש את זה בהזדמנויות מאוד ספציפיות.
אורח חייו של הנרי לא יהודי להחריד (מוקפד גם פירוט רב לאוכל המאוד לא כשר שאוכל בהזדמנויות שונות), במיוחד כשההדגשה קשורה ספציפית לציון העובדה שאמא שלו, שמאוזכרת בתור ז"ל בכל שלב, הייתה יהודיה.
לא הצלחתי להבין למה מודגש כל כך הפרט הזה שאין לו שום תרומה לעלילה ולהפך - קלייר קתולית, ובכל זאת היא, הוריה והכומר שלה לא מתייחסים בכלל לעובדה שהנרי למעשה יהודי. נראה גם שלא קיים שלב בו הנרי משתף אותה בעובדה שהוא יהודי, הנושא נחשף כשאמא של קלייר מציינת שאמו הייתה יהודיה ופתאום קולטת מה זה אומר - אבל בהקשר של כך שהגישה לו חזיר, לא בהקשר של "הבת הקתולית שלי בזוגיות עם יהודי", וקלייר עצמה בכלל לא מתייחסת לזה.

» ביקורות נוספות של ורד
» ביקורות נוספות על אשתו של הנוסע בזמן