ביקורת ספרותית על אשתו של הנוסע בזמן מאת אודרי ניפנגר
ספר בסדר

---

"אשתו של הנוסע בזמן" הוא ספר קסום מבחינות רבות. הוא כתוב בעדינות וביופי פשוט, הרעיון בבסיסו מקורי ויוצא דופן, העלילה האנכרוניסטית מדגישה עד כמה הזמן שאנחנו טומנים בו את מבטחנו, הוא למעשה מימד ארעי ומוזר.

אבל משהו התפספס.
אולי זה חוסר האמינות המשווע, שדווקא בסיפורים תלושי מציאות האמינות היא שמחזיקה את הספר. לא האמנתי לאהבה שלהם, לא האמנתי לגעגועים שלהם, הנרי היה בעיני אטום וחסר רגישות, וקלייר רומנטיקנית חסרת תקנה.
היכולת של הנרי לקפץ בזמן עירום כביום היוולדו היתה הדבר הכן היחיד בספר כולו. מעבר לכך, הכל תפאורה מקרטון.
הסוף קרע את ליבי, אבל בצורה הרגשנית וסוחטת הדמעות שיש לסיפורים חסרי עומק להציע.

קראתי, נהניתי ושכחתי מלב. גם ספרים כאלו צריך. לטיול הבא שלכם מעבר לים, הוא יהיה חבר נאמן. רק קחו איתכם בגדים ספייר, באמת, חבל למצוא את עצמכם ערומים ברחוב.

» ביקורות נוספות של פָּלִימְפְּסֶסְט
» ביקורות נוספות על אשתו של הנוסע בזמן