ביקורת ספרותית על מחוננת - שבע הממלכות - שבע הממלכות #1 מאת קריסטין קאשור

---

אולי כדאי שפעם אחת, לשם שינוי, אתחיל מההתחלה. כל ספר שנח בידי מגיע או מחנות הספרים או מהספריה. בערך 40-50% מהספרים שמגיעים מחנות הספרים (ואולי יותר? זו הערכה גסה מאוד!) מקורם בסבתא שלי.

התבנית הקבועה:
1. מילים נוסעת לסבא וסבתא. במקרה יצא ספר חדש לאור.
2. מילים מגיעה לסבא וסבתא ב-8:30 בבוקר.
3. מילים, סבא וסבתא אוכלים ארוחת בוקר.
4. מילים משחקת במחשב.
5. מילים מספרת לסבתא על הספר שיצא.
-כאן יש לעצור את התבנית. סבתא שלי מבינה יפה מאוד רמזים-
6. מילים וסבתא יוצאות לקנות את הספר במרכז הקניות הקרוב. את סבא הן משאירות בדרך כלל בבית, אבל לפעמים הוא בא והולך ל"הום סנטר".
7. מילים וסבתא נכנסות לגלידרייה וקונות גביע ענק של מילקשייק. מילים סוגרת אותו במכסה טוב-טוב, והן פונות אל "צומת ספרים".
8. מילים נכנעת לתשוקתה לכלי כתיבה ונכנסת לחנות כלי הכתיבה. סבתא סוחבת את המילקשייק.
9. מילים יוצאת ונכנסת ל"צומת ספרים".
10. אחרי שבילו כשעה וחצי בצומת ספרים, מילים יוצאת עם כמה ספרים ביד.
11. מילים וסבתא נוסעות הביתה, וסבא מבין הכל כשהוא רואה את השקית הצהובה.

ובכן, מעשה שהיה כך היה:
הכל הלך לפי התבנית, ובין שלבים 9-10 היה עיכוב: מבצע 4 ב-100!
מילים התלבטה, ובעצתו של מוכר חביב הוסיפה לידיה של סבתא את "מחוננת". כעת היו לה ארבעה ספרים.
אחרי ששילמו מילים וסבתא עברו לשלב 11.

בערב מילים שכבה במיטתה וקראה עד מאוחר. היא פשוט לא יכלה לעזוב את הספר. בימים שלאחר מכן היא קראה אותו שוב ושוב וסימנה לעצמה בראש קטעים אהובים. בימים שאחר כך היא קראה רק את הקטעים האהובים. ולבסוף היא שאלה את עצמה: איזה כישרון היה לי אם הייתי מחוננת בעולמה של קטסה?

אני כבר מחוננת. אבחנו אותי בכיתה ג'. אבל לעניינו.
קטסה היקרה היא נערה שמחוננת בכישרון הרג. כמו לכל המחוננים יש לה עיניים בשני צבעים. היא דמות מאוד חזקה, צבעונית והיא לא מפחדת להחליט החלטות. שקטסה פוגשת את פו, מחונן נוסף, היא מתאהבת בו בכל לבה. כשהיא מנסה להחליט האם תוכל להיות חברתו או אשתו, היא משיבה לעצמה שהיא חייבת להישאר בשליטה עצמית ולא להיות שייכת לאף אחד.
יש בקטסה הרבה חורים: היא מאוד לא עצמאית בנוגע לדודה, רנדה, ששולט בה ושולח אותה למשימות הרג, והיא מתרככת מהר מדי אל מול פו. אני מתייחסת לדברים הללו כשוליים, כי זהו ספר נהדר.

קטסה שלנו פוגשת בפו ונמסה למולו. הוא גדול, חזק ויש לו עיניים מהפנטות. פו עצמו הוא לא דמות עמוקה במיוחד. הוא "הנשוא", מושא ההתאהבות. ואני מצטערת לומר: הוא לא הרבה יותר מזה.

לסיכום וכפי שאמרתי: זהו ספר נהדר שבהחלט שווה קריאה. ותודה לסבתא.

» ביקורות נוספות של מילים
» ביקורות נוספות על מחוננת - שבע הממלכות - שבע הממלכות #1