ביקורת ספרותית על מחוננת - שבע הממלכות - שבע הממלכות #1 מאת קריסטין קאשור
ספר טוב

---

את התקציר אני לא הולכת לספר. כל מי שהתעניין בספר כבר בטח בדק את התקציר, ואני לא הולכת לבזבז לכם את הזמן איתו.
***

הדבר הראשון ששמעתי על הספר, היה שזו העתקה של משחקי הרעב.
כן, אני מבינה את הטענות נגד הספר הזה, ובאמת ניתן להבחין בדמיון בנקודות מסוימות בספר- אבל תאמינו לי, הוא שונה ממשחקי הרעב יותר משהוא דומה לו.
תתעמקו בדמויות ובעלילה- שהיא מסובכת מעבר למה שכתוב בתקציר- ואז תנסו להבין עד כמה הטענות שלכם מגוחכות.
אולי לפו ולפיטה יש שמות דומים, ואולי קטסה חולקת את רוח הקרב שלה עם קטניס- אבל יש בהם הרבה מעבר להעתקה. לדמויות יש עומק, היגיון אנושי, רגשות מורכבים ומסובכים... הדמויות בנויות בצורה מושלמת. לדעתי האישית, יש בהן אפילו יותר ממה שמצאתי בדמויות של משחקי הרעב. הן יותר מעניינות, יותר מרגישות.
ולמרות זאת- אני חייבת להודות שציפיתי ליותר מהספר הזה.
בתקציר כבר דמיינתי לעצמי עולם ומלואו. פנטזיה מושלמת, רעיונות מקוריים. וכן, אני לא יכולה לומר שזה לא הופיע בספר, ברור שלסופרת יש כישרון כתיבה גדול וכושר ניסוח מצוין, ברור שיש לה דימיון מפותח והדמויות שיצרה היו מדהימות ואמיתיות... אבל אם לומר את האמת, ציפיתי למשהו טוב יותר.
אני מצטערת, אבל הכתיבה לא הצליחה לכבוש אותי.

יכול להיות שאחד הדברים שהפריעו לי במהלך הקריאה הייתה העובדה שקטסה כל הזמן עברה ממקום למקום. היה קשה להתרגל למקומות החדשים כשבקושי הספקתי להתרגל למקומות הקודמים. זה שיגע אותי! היה לי קשה להסתכל על זה בתור משהו טוב במיוחד עם השינוי הקיצוני של המקום. מהממלכה לים, ומהים להרים המושלגים, ומשם ליערות ולצד השני של שבע הממלכות. התעייפתי במהירות.
הספר הזה הרגיש כמו אחד הספרים הארוכים ביותר שקראתי, וגם אחד המדהימים ביותר שזכיתי לדמיין, אבל היה בו משהו מייגע שמנע ממני לאהוב אותו בצורה חדה וחלקה כמו שרציתי וכמו שציפיתי.

ובכל זאת אהיה חייבת לגמור את הביקורת בהמלצה על הספר.
~מייטי

» ביקורות נוספות של מגדת העתידות
» ביקורות נוספות על מחוננת - שבע הממלכות - שבע הממלכות #1