ביקורת ספרותית על תולדות האהבה מאת ניקול קראוס
ספר מעולה

---

אני מתעוררת משנת הלילה שלי לקול ויכוח בקולות מהוסים. ליד דלת הבית שלנו עומדת אמא שלי ומתווכחת עם יוסף. אני יכולה לראות דמעות בעיניה של אמי וגם הקול שלה רועד. אני שומעת הכל ורואה הכל ולא מבינה דבר. הכל כל כך קרוב בבית שלנו שגודלו רק ארבעים וחמישה מטרים רבועים. אני מנסה לאטום את אוזני. יוסף נשמע נחרץ. אני עוצמת את עיניי חזק חזק. מנסה לחזור לזרועותיה המרגיעות של השינה. אבל היא מתרחקת ממני. אני ממשיכה לשמוע את יוסף שדורש את כספו בחזרה. הם מדברים על הטרקטור החדש שאבא קנה זה מכבר. מה קורה פה? אני תוהה ומנסה בעולם המושגים של ילדה קטנה להבין מי נגד מי ועל מה מדובר פה בכלל, שהרי יוסף ואשתו חביבה הם החברים הטובים ביותר של הוריי וילדיהם הם החברים שלי. ולמה יש כזה כעס.

בתולדות האהבה, אלמה - נערה צעירה מנסה לפענח את העולם למען עצמה, למען אחיה הצעיר ולמען אימה. היא יוצאת למסע שמחבר גם לנו, קוראי הספר, את הקצוות הפרומים. לאט, לאט אנחנו לומדים להכיר את הדמויות המאכלסות את הספר. לעיתים לאט מדי. כל כך לאט שלעיתים קשה להבין איך הסיפורים מתלכדים ואיך הדמויות קשורות אלה לאלה.

ויש גם את ליאו הזקן שיכול לתת לנו פרספקטיבה על החיים. הוא היה מאוהב פעם בחייו והאהבה הזאת מזינה את חייו. מאפשרת לו לכתוב את הספר של חייו. אבל לספר יש חיים משלו. גלגולי הספר, שאף הוא נקרא תולדות האהבה הוא גלגוליו של הספר שאנחנו קוראים שגם לו קוראים – תולדות האהבה. מבולבלים? הכל יתברר. ל א ט.

יוסף ואבא שלי קנו טרקטור בשותפות. אבא שלי אמור היה לנהוג בטרקטור ולעבוד עליו ולהחזיר את ההשקעה של יוסף לשיעורין. אבל יוסף התחרט ורצה את כספו בחזרה. מיד. לאבא שלי לא היה סכום כזה של כסף. הוסיפו לזה תקופת המיתון שקדמה למלחמת ששת הימים. הכל קרס. אבא שלי מכר את הטרקטור החזיר את כל החובות והלך לעבוד בתעשייה האווירית. אבא שלי כבר לא חי וגם יוסף וחביבה נפטרו. ואת כל אלה למדתי הרבה הרבה שנים אחר כך. תבונה של זמן וקיום מתמשך.

» ביקורות נוספות של כלנית
» ביקורות נוספות על תולדות האהבה