ביקורת ספרותית על תולדות האהבה מאת ניקול קראוס
ספר מעולה

---

אני אוהבת ספרים על ספרים.
בתולדות האהבה, יש ספר. והספר הזה חוצה ארצות, אנשים ודורות שלמים, עד שסיפורו מסופר.
יש פה מספר נקודות מבט, שלכאורה לא קשורות אחת לשנייה, אבל לאט לאט נחשפים עוד ועוד פרטים בסיפור הסבוך והמרתק הזה.
אנחנו מתחילים עם ליאו. גבר מבוגר, שכל רצונו הוא - לחיות. "הוא היה סופר גדול. הוא התאהב. אלה היו חייו." כך כתוב בתעודת הפטירה שלו. והפשטות הזו, מתאימה לסיפור המדהים של ליאו, סיפור שסוחף בזהירות, אך בחוזקה, את הקורא.
ויש את אלמה. אלמה בת ה14, שמספרת את הסיפור שלה מנקודת מבטה, ומסוגלת לגרום ללבבות הקשים ביותר, להיפתח ולהיכנע מולה.
קל להתאהב בדמויות העצובות הללו. קל להימשך אליהן, לכעוס, לצחוק ולאהוב איתן.
העלילה מעניינת, לוקחת אותך עמוק יותר ויותר אל תוך הסיפור, עד שאתה כבר שם, סבוך בתוך הכתיבה המצוינת, הדמויות העמוקות והדיאלוגים המרגשים.
יש קושי מסוים, בלקרוא לספר בשם כמו 'תולדות האהבה'. קצת מפציץ, קצת חזק, לא?
אבל אין שם יותר מתאים לספר היפהפה הזה, שבמילה אחת, פשוט מטהר אותך. שובר את הלב שלך ומעניק לרסיסים הזדמנות להתפזר בכל גופך ולנקות אותך לאט לאט.
לסיכום, תעשו לעצמכם טובה, ותרימו את הספר הזה מהמדף. אם לא בשביל הסיפור (ובשבילי), בשביל הכתיבה המדהימה. בכל דף ודף מסתתר משפט ששווה לצטט.
*נקודת אור קטנה - הסיפור מתרחש בניו יורק ונכתב על ידי סופרת אמריקאית, אבל ישראל מוזכרת בו פעמים רבות.

» ביקורות נוספות של תמר.
» ביקורות נוספות על תולדות האהבה