ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 8 בפברואר, 2011
ע"י מילים
ע"י מילים
סלחו לי אם בביקורת שלי אין ספויילרים-אני לא רוצה להרוס לאחרים את חווית הקריאה.
בכל זאת, כמה מילים על העלילה: כפי שמובטח בספר הראשון, אראגון אכן מחפש את החכם המתאבל. ההכשרה שלו אצל האלפים היא סוד כמוס, אחד הגדולים שיש בספר, ולכן לא אכתוב אצל מי הוא לומד.
ההפתעות הרבות שמזמן לנו הספר מצליחות להחזיק את הקורא במצב מתוח ודרוך, גורמות לו לקרוא כאילו הוא פוסע בשדה מוקשים. סיפור האהבה בין רוראן לקטרינה מוסיף ערך לסיפור.
הספר לא נפלא. העלילה מושכת, מעניינת, מרתקת, אבל כמעט אין רגע של שלווה בסיפור, אף פעם לא עוצרים לנוח. יותר מזה: תמיד יש דיון מעמיק (מדי, לדעתי) בין אראגון לסאפירה על החיים, על כאב, מזון ומה לא. אני חושבת שגם אם הסופר "מריץ" את העלילה קדימה בקצב מהיר צריך לעצור מתישהו.
כמה מילים טובות:
-הדמויות: תהפוכות רגשיות, החלטות גורליות-קדימה, יש לזה מקום, במיוחד במקרה של ספר עם עלילה דרמטית ומהירה כמו "הבן הבכור".
-העלילה: מהירה, מטריפה, מרתקת.
-הסודות: לא מסקרנים מדי, לא משגעים, אבל גורמים לך לרצות לקרוא את הספר הבא.
ספר "במינון הנכון".
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
