הביקורת נכתבה ביום שישי, 30 בדצמבר, 2011
ע"י ליילק
ע"י ליילק
כריסטופר פאוליני מכה שנית בספר המשך לאראגון, נער החווה שחיו משתנים לבלי הכר כשהוא מוצא את ביצתה של הדרקונית סאפירה, שהופכת ליצור הכי קרוב אליו בעולם כולו.
למה ציפיתי? בערך למה שכל מי שקרא את "אראגון" ציפה. לספר הרפתקאות נפלא מהסוג הטוב ביותר, שממשיך את הספר "אראגון" הנהדר.
כן,כן, וברור שכשמדובר בכריסטופר פאוליני אי אפשר להתאכזב.
בספר הזה אנחנו פוגשים את אראגון שלושה ימים לאחר הקרב הקשה בו הביס את דורזה, יצור-הצל.
אנחנו מלווים אותו בדרך להכשרתו באלסמרה, וגם במהלכה, כשהוא נאלץ להיאבק בצלקות הקרב הקשות.
בינתיים אויבים מוכרים חוזרים לקרווהול, ובן דודו רוראן נאלץ להתמודד איתם לבדו.
אראגון חווה רגשות חזקים-חדשים מממחוזות שונים, וגם מתבגר, כמובן.
לאורך כל הספר, הוא היה מעולה. כל מה שצריך להיות בספר טוב: שפה טובה, עלילה נהדרת שמועברת לקורא בצורה מצויינת, דמויות אהובות, ומלאאאאאאאאאאאאא התנגשויות דרמטיות מפולפלות באמצע. בדיוק כמו שצריך.
איכות הכתיבה, שוב, מצויינת. שפה גבוהה,זורמת ואיכותית, אבל - בדרך פלא - לא כבדה ולא מעצבנת.
העלילה: מעניינת, מותחת, מקורית, אמינה... נו, נהדרת בקיצור.
ספר מרגש, מפחיד, מותח.
עוד נקודה שחשוב לציין - זה ספר המשך. והוא טוב בדיוק כמו הספר הקודם, ואני משוכנעת שגם ספרי ההמשך האחרים.
כמה עמודים? אה, שש מאות? אני חייבת להודות שהייתי מאושרת כשראיתי שהוא כל כך ארוך :)
וזה בכל זאת לא מנע ממני לסיים אותו בפחות משבוע, כמה ימים מסכנים.
אחחח, כריסטופר פאוליני הגאון!
בסך הכל, ספר מצויין. מפתיע, מרגש. ספר הרפתקאות מעולה, אין בן אדם שלא יהנה ממנו. אז תפנו איזה יום, וקחו את הספר המקסים הזה ליד :)
אין מילים!
אני רצה לקרוא את בריסינגר!
11 קוראים אהבו את הביקורת
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
