ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 14 באפריל, 2012
ע"י אנג'ל
ע"י אנג'ל
לא אמרתי משהו בביקורת הקודמת?
אני *נלחצת* עד מוות מספרים שמנמנים!
כן, והדרקון המלחיץ הזה שנמצא על העטיפה מאוד מועיל למצבי הרגיש והפגיע שלי!
***
עזבנו את אראגון בספר הקודם שהוא עייף, פגוע, שבור, ופצוע, וכך גם שאר הלוחמים שנותרו בחיים אחרי הקרב עם האורגלים בפארתן-דיור.
אנחנו פוגשים באראגון המותש שהוא מתהלך בכבדות בשדה הקרב, מתבונן בעצב בנשים אוספות את גופות אהוביהן, ומהרהר לעצמו במחשבות.
למראית עין זה אותו אראגון, אותו אחד שעזבנו בספר הקודם.
אבל לא, לגיבורינו הוענק הכינוי; ״אראגון הורג-הצל״, כינוי מכובד במיוחד אחרי הפגנת האומץ שהראה ורצח את הצל, דבר שרק שני רוכבים לפניו הצליחו לעשות.
בספר הזה אנחנו עוקבים אחרי אירועים עקובים מדם ואכזריים שמביאים את העורמה והתחכום אל שדה הקרב ומאלצים את גיבורינו להשתמש בהם.
***
בואו רק נאמר, שאפילו די שמחתי לפגוש בספר ההמשך כגונדזיל ושמנמן.
ואפילו שמנמן יותר מהספר הקודם.
הספר היה גדוש בעלילות אודות אראגון והמקומות אותם עזב בעבר, קרוביו, חבריו שנשארו מאחור, והכפר שהיה בו.
סיפור האהבה של קטרינה ורוראן היה מלא בהפתעות ושמחות, ומצד שני גם בלבול ורגשות מעורבים.
אני חייבת לשבח את הסופר על עבודתו הנפלאה.
***
לדעתי הספר השני היה יותר טוב מהראשון, בגלל שהפעם הוא לא נמרח יותר מידי, ולא פחות מידי, פשוט מדהים.
הכתיבה קולחת ומסקרנת, ואף פעם לא מכבידה או מאכזבת.
העלילה מרתקת ומשתמשת באירועים שקרו בספר הראשון, זה טוב שהסופר לא שכח את הספר הראשון.
***
ביום חמישי נסענו לטיול והבאתי עימי את הבן הבכור, אבל דעתי הוסחה לא פעם.
אני חושבת ששברתי שיא עולמי בנוגע למספר הפעמים שמוסחת הדעת מספרים ולאיזה סיבות.
החל בעונת הנשירה והשקיעה שלי בדכדוך שבקרוב כלבת הצ׳יוואווה המעורבת שלי תהפוך לעכברוש רצחני וקירח, וכלה בכך שאני שוקעת במחשבות למספר הסיכויים שיש לבקבוקים שנשלחים למחזור לשכפל את ה- די. אן. אי שלי ולפתח שיכפול רצחני שלי.
***
טוב, אני ממליצה מאוד על הספר, אני מקווה שמי שעוד לא קרא את הסדרה שיקרא אותה *ומהר*, כי מי שלא קרא-מפספס.
6 קוראים אהבו את הביקורת
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
