הנערה סיימה את הספר הראשון בסדרה, "ארגון", נכנסה לאתר סימניה וכתבה ביקורת. כשסיימה לכתוב את הביקורת עברה להתחנפות לאמא שלה שתקנה לה את הספר השני בסדרה, היא התעניינה מאוד בהמשך הסיפור. יומיים שלמים הנערה חיכתה עד שקיבלה את הספר השני בסדרה, הלוא הוא "הבן הבכור".
אז אהבתם את הפתיחה שלי?! קצת שיעמם לי אז הוספתי אותה XD
אז לספר היו עליות ועליות ומורדה קטנה ועליות ועליות ועליות, כך שהכל האזן. שאותן אפרט בהמשך.
את הספר סיימתי באתמול בלילה אבל הייתי נרגשת מידי וגם היה מאוחר מידי אז החלטתי לישון "על" הספר לילה.
אוקיי, אז ככה.
ה – ב – י – ק – ו - ר – ת – !
אחד הדברים הראשונים שעניינו אותי ומשכו אותי בספר היה כריכתו. הדרקון האדום משך את ליבי ובמשך כל הספר עד לסופו חיכיתי לגלות מי הוא הדרקון ומי רוכבו, דבר שחברתי לא הסכימה לגלות לי. גם שמו של הספר, כך גיליתי בדיאבד, קשור לדרקון ולרוכב החדש. דבר גרם לי לתהות איך לא תהיתי על שמו של הספר ורק את תמונת כריכתו.
~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~אזהרה ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~אזהרה ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~
הרוכב, זה מישהו שכולנו מכירים מהספר ראשון!
~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~
הספר התחיל בכמה עמודים קצרים המסכמים את הספר הקודם לו, "אראגון". קראתי את עמודים אלה אף על פי שעברו רק יומיים מאז שקראתי את "אראגון".
לאחר מכן הספר "הבן הבכור" התחיל בעלילותיו.
~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~אזהרה ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~אזהרה ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~
הספר התחיל בחטיפתם של התאומים ומרטאג. ובעוד שאראגון האמין לאורך כל הספר כי הם מתים, אני ידעתי שהם לא.
~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~
קראתי את הפרקים הראשוניים של הספר אבל אז לצערי חזרתי למציאות ובית הספר הגיע ואיים על קריאתי בספר. ימיים שלמים של לימודים והכנת שיעורי בית, עבודות ומבחנים רבים משאוכל לספר. אך לא רק בית הספר איים על קריאתי בספר, ימי הולדת רבים קראו בחודש נובמבר, גם אירועים חברתיים היו בחיי וגרמו לי לאיבוד תחושת הזמן עד שבמשך כמעט שבוע וחצי לא קראתי בספר. ועל היו פעמיים בהם תכננתי שאקרא בספר לאחר יום לימודים קל יחסית, אך גופי בגד בי ובמקום זאת ישנתי וראיתי סרט. את השבתות שחלפו ביליתי רק בשעתיים של קראיה ואת השער בצרכים ללימודים.
בין הפרקים הראשונים גיליתי שבספר יש את נקודת המבט של רוראן ובהמשך עוד דמות נוספת. נקודת מבט מעבר לשל אראגון עצבנו אותי בספר – הם מנעו ממני לדעת מה קורא עם אראגון. אך באחד הפרקים בספר, פרק בשם: "טירם" שינה מעט את דעתי על נקודת מבטו של רוראן. ובפרקים האחרונים לספר ובסוף הספר עצמו, גיליתי את משמעותם וגאונתו של כריסטופר שכתב אותם. הם השפיעו על סוף הספר וגלגלו את הספר אל סופו המפתיע בחלקו הרב. הסוף היה ברובו מפתיע לדעתי, לחברתי כל הספר היה מפתיע.
אני לא ממש יודעת אם זה ~ ספויילר ~, אז היזהרו!!
במהלך הספר אראגון הגיע אל עיר האלפים המפורסמת; אלסמרה, שם אראגון וסאפירה העבירו את הכשרתם. מורו של אראגון, לדעתי לפחות, חכם מעבר לכל מה שהוא מלמד את אראגון. ואני לא מגלה מי הוא לשם כך שמי שיקרא את הספר בעתיד יופתע. מי שקרא כל ביודע, אז.... מורה של סאפירה, גם הוא חכם. ואף על פי מוגבלותיהם של שני המורים הם מדהימים, לדעתי לפחות.
בנוסף בשל סיבה מסוימת, אראגון נלחם באימוני הסיף שלו באלף שעיצבן אותי מאוד עד אחרי אירוע שקרה ב"חגיגת שבועת-הדם", אירוע שמילותיי בטח יבטאו לא כראוי.
אני לא יודעת מה הפך את פרקים שבהן אראגון שהה באלסמרה למיוחדים, מדהימים, ואף מצחיקים מעט לדעתי.
אם היה אמור להיות פה ~ ספויילר ~ כלשהו, אז הוא הסתיים.
~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ כדי שיהיה מובן
ובעוד אראגון באלסמרה, רוראן מילא את חלקו בספר בהרפתקה משלו.
זה בטוח ספויילר אז:
~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~אזהרה ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~אזהרה ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~
הרא'זאק הגיעו חזרה לקרווהול, ובעקבות אירועים רבים שקרו רוראן ובני הכפר נמלטו והחלו לעבור את דרכו אל עבר מיקומם של הווארדן בסורדה. רוראן ובני הכפר עברו סכנות ואף אולי אסונות רבים בוכפי שכבר כתבתי לא אהבתי את נקודת מבטו של רוראן עד פרק מסויים שגרם לי לשנות את הפרספקטיבה שלי על אותה נקודת מבט, אך עם זאת לא לאהוב את נקודת המבט כפי שאני אוהבת את נקודת המבט של אראגון.
~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~
אז עברנו על נקודות המבט העיקריות, על אראגון וסאפירה, על רוראן, על הכריכה, על זמן הקריאה הרב שלקח לי לקרוא את הספר בעקבות הסיבות שפירטתי. אז מה נשאר לנו?!?
אה. כן. חסרה דעתי על הספר בכלליותו.
הספר המדהים, מרתק, מפתיע ואף מעט כובש. סופו מדהים, מפתיע ו... שונה. ואף על פי שהיו לי הפסקות במהלך הספר שלא היו מרצוני זכרתי כל מה שקראתי מפני שלא היה ניתן לשכוח. לדעתי הספר משקף משהו חדש ואף אולי הוא מגיע לרמתו של הקודם לו, אבל לדעתי לא עוקף אותו ואם כן לא בהרבה כלל.
אני ממש ממליצה לקרוא את הספר "הבן הבכור" ואם היה לי זמן אני אסיים את כל הספרים שיש ברשימה שלי והם נגישים לי, הייתי קוראת את הספר שוב.
אני אסיים בשני משפטים מהביקורת של על "אראגון", הספר הקודם ל"הבן הבכור";
כל אלה שהיה להם את הסבלנות וכוח לקרוא את הנאום הזה, תודה :)
נ. ב. מקווה שאהבתם את הביקורת ;)
