ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 10 בנובמבר, 2010
ע"י קוראת הכל
ע"י קוראת הכל
ספר מתח טוב. אני לא מחובבי הז'אנר בדרך כלל (לא בספרים בכל אופן. בשביל זה המציאו את הקולנוע), אבל הספר הזה ראוי לתשומת לב מיוחדת, בזכות המציאות יוצאת הדופן שסביבה מתרחשת העלילה שלו: ברית המועצות, בתחילת שנות ה-50, שלהי תקופת שלטונו של סטאלין, וקצת אח"כ בתחילת עידן חרושצ'וב.
הסיפור עצמו מורכב מכדי לספר אותו בשני משפטים, מה שכבר מעיד עליו טובות, אם כי לאו דווקא בסיפור טמונה גדולתו של הספר הזה בעיני. על אף שהוא מותח מאוד ומורכב, מבחינה עלילתית נטו, אני לא חושבת שהספר הזה מבריק במיוחד. הוא לא מפתיע מספיק, צפיתי את הסוף בשלב מוקדם יחסית, ויש בפאנצ' המרכזי שלו משהו טיפה הוליוודי מדי, לטעמי לפחות.
מה שבולט בספר הזה והופך אותו למיוחד, זה כאמור הרקע שלו. האווירה. תפיסת העולם שבתוכה פועלים גיבוריו הנרדפים, המתוארת בכישרון מפתיע מאוד על-ידי טום רוב סמית, סופר אנגלי צעיר שזהו ספרו הראשון.
"אם הם יודו שמסמך אחד לקוי, הם יודו לכאורה שכל המסמכים עשויים להיות לקויים. הם לא יכולים לחזור בהם" אומר גיבור הסיפור בעמ' 126 ומבחינתי מתמצת במשפט הזה את הפואנטה של הספר כולו.
אני לא יודעת עד כמה הפרדוקסים והאבסורדים שהספר מציג אכן אותנטיים ומשקפים באמת את התקופה, או שמא יש פה הגזמות והקצנות, אבל תפיסת האמת וההיגיון הפנימי של שלטון האימים הקומוניסטי, כפי שהם מוצגים כאן, שווים כל דקה של קריאה והופכים את הספר להרבה יותר מסתם מותחן רגיל: אם אתה חשוד, אתה אשם. ואם אתה אשם, אתה תודה בזה (תחת עינויים קשים), ואם תודה בזה, לעולם לא ניתן לערער על זה, כי הודאה בטעות אחת עלולה להביא לקריסת המערכת כולה. סוג של מבוך ללא מוצא. אם איזה בכיר בשרשרת המזון הסובייטית הכניס אותך לרשימת חשודים כלשהי, תהיה סיבתו אשר תהיה, לא נותר לך אלא לארוז את חפציך ולהיפרד לשלום מן העולם, כי כנראה לא תשוב אליו עוד.
אנשים רגישים צריכים לקחת בחשבון שהספר כולל גם סצנות קשות ואכזריות של רצח ילדים שאינן נעימות לקריאה, אבל בסך הכל מדובר בספר חזק, נוקב ומעורר מחשבה מעל ומעבר למצופה ממותחן רב מכר. שווה.
13 קוראים אהבו את הביקורת
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
