ביקורת ספרותית על ילד 44 - כתר מתח # מאת טום רוב סמית
ספר בסדר

---

לא אהבתי את הספר ולא הבנתי את ההתלהבות הגדולה ממנו.
כרומן היסטורי המתרחש בשיא תקופת סטאלין, הספר מציג תמונה די שטחית של אורח החיים בברית המועצות של סטאלין; תמונה שברור לגמרי שנוצרה במערב, ומתבוננת מגבוה על אזרחי ברית המועצות האומללות החיים תחת משטר של דיכוי מוחלט על ידי פקידים חסרי ערכים לחלוטין. אין פה את העומק, את יצירת האווירה האותנטית שניתן למצוא למשל בספריו של מרטין קרוז סמית' ("גורקי פארק"), שלמרות שגם כותב מצד מערב של המפה מנסה בכל זאת לנקוט בנקודת המבט הפנימית. יש לציין שהספר מתחיל בתיאור חזק מאוד של הרעב ההמוני באוקראינה, אבל עדיין תיאור הוליוודי, בלתי אמין ובלתי מבוסס; שאר הספר גולש לקלישאות של תקופת רייגן שרואות בברה"מ לשעבר את "אימפריית הרשע".
מבחינת סיפור המתח עצמו, הטוויסט העלילתי הופך להיות רדוד מאוד כשמשווים אותו לסיפור ההיסטורי האמיתי שמאחורי הרומן, של המרדף שניהלה משטרת ברה"מ אחרי אנדריי צ'יקטילו בשיניים ובציפורניים עד לתפיסת הרוצח הסדרתי הפורה ביותר שפעל בברית המועצות. הסופר עצמו, באחרית הדבר של הספר, הפנה לספר המעולה "מחלק הרוצח" ולסרט שנעשה על פיו - "האזרח איקס", שסיפרו את הסיפור האמיתי והיטיבו לספרו. למעשה כל הרעיון לספר הזה נובע מהגירסא ההזויה שאליה פנה צ'יקטילו לפני הוצאתו להורג, גרסה שככל הנראה נועדה לתמוך בטענתו לאי-שפיות ותו לא.

» ביקורות נוספות של אביב
» ביקורות נוספות על ילד 44 - כתר מתח #