ביקורת ספרותית על ילד 44 - כתר מתח # מאת טום רוב סמית
ספר טוב

---

האם הייתם אי-פעם נתונים בסנדביץ' בין שני רוצחים סדרתיים? קרוב לודאי שלא. להימצא בתוך סנדביץ' (גם אם הוא מטפורי) נראה לי דבר לא נעים בכל מקרה, ודאי וודאי שכך הוא כאשר שני צידי הסנדביץ' הם מפלצות אדם. לב סטפיאנוביץ' דמירוב, גיבורו של המותחן המרתק והמשובח "ילד 44", מצוי במצב אומלל זה; אומלל עבורו, מהנה מאד עבורנו הקוראים, הנוגסים בסנדביץ' זה בתיאבון.

לב הוא סוכן נאמן של המשרד לביטחון המדינה בברית המועצות בתקופת שלטון האימים של סטאלין, רוצח המיליונים שהיה ידוע בכינויו "שמש העמים". תפקידו של לב, גיבור מלחמת העולם השנייה, הוא לשמור על המהפכה הסובייטית מכל משמר בפני אויבים מחוץ ומבית, והוא עושה זאת במסירות ובכישרון רב. על פי התפיסה האידיאולוגית של המשטר הסטליניסטי הנורא, התהליך המהפכני הוא תהליך של שיפור מתמיד – הן של החברה והן של האזרחים, שהם מטבעם טובים (מלבד אויבי המהפכה, כמובן). לפיכך גופי אכיפת החוק מחזיקים באקסיומה האומרת כי פשעים חמורים בכלל, ורציחות בפרט, בהכרח נובעים ממניעים אנטי-מהפכניים או כתוצאה מסטייה כגון הומוסקסואליות. ולכן, כאשר עמית לעבודה של לב טוען כי בנו נרצח, לב נשלח על מנת ללחוץ עליו לקבל את הגרסה הרשמית כי מדובר בתאונה.

אלא שבהמשך חלות שתי התפתחויות הקשורות זו בזו. ראשית, אמונתו של לב בכך שצדק ואמת עומדים בבסיס הדיכוי שמדכא השלטון הסטליניסטי את נתיניו הולכת ונסדקת. ושנית, הוא הולך ומשתכנע כי בנו של עמיתו אכן נרצח, ולא זו בלבד, אלא מדובר ברוצח סדרתי הפועל לאורך שנים ובפריסה גיאוגרפית רחבה. לב מוצא את עצמו במרוץ כמעט אבוד לתפוס את הרוצח הסדרתי על אף שבכך הוא מסכן את עצמו ואת משפחתו.

טום רוב סמית, מחברו של ספר זה, מפליא לטוות עלילה מרתקת ומפתיעה אשר מיטיבה גם להעביר לקורא את הפחד המתמיד שמשטר דיכוי כדוגמת זה הסטליניסטי נוטע בלב נתיניו. דוגמא טובה לכך היא התובנה שהגיעה אליה ראיסה, אשתו של לב, מורה בבית-ספר יסודי. בתחילת עבודתה היא מתגאה בכך שהיא זוכרת את שמות כל הילדים ופונה אליהם בשמותיהם, אלא שהיא מגלה להפתעתה שהדבר מפחיד את הילדים. ואז היא מבינה כי האינטואיציה הבריאה של הילדים, גם בגילאים רכים, אומרת להם כי אנונימיות הינה הדבר הבטוח ביותר עבורם בחברה בה הם חיים.

לקראת סוף הספר חשתי שהזוועות המתוארות בו מוגזמות, אך מאחרית הדבר המובאת בסוף הספר התחוור לי כי פרשת הרציחות הסדרתיות המתוארת בו מבוססת על מקרה אמיתי של רוצח אשר פעל בתקופה זו וכי אכן, לפחות במקרה אחד, החשד הוסר ממנו בשל סיבות "אידיאולוגיות". כמו שקורה לעתים קרובות מדי, גם כאן מתברר כי המציאות יכולה להיות אכזרית וקשה יותר מכל דמיון.

ספר משובח אך לא מומלץ לבעלי קיבה רגישה.

» ביקורות נוספות של עולם
» ביקורות נוספות על ילד 44 - כתר מתח #