ביקורת ספרותית על אנקת גבהים - פרוזה # מאת אמילי ברונטה

---

יש לי דבר אחד להגיד על הספר הזה:

וואו.
אחד הספרים הטובים שיצא לי לקרוא, ספר שכתוב בצורה מתוחכמת ובשפה נהדרת. באמת ספר נהדר.

אני חושבת שהרבה אנשים, מפספסים את הרעיון המרכזי של הספר, ונותנים צומת לב דווקא לסיפור האהבה קורע הלב בין היתקליף לבין קתרין, שמשחזרים את רומיאו ויוליה בדרכם הטרגית.
אז זהו שלא, הספר עצמו מתמקד בדברים קצת אחרים:
הספר מראה לנו, איך היחס שהאדם סופג במהלך ילדותו, מעצב את האופי שלו.
הספר מראה לנו, כמה שיצר הנקמה הוא דבר בוגדני והורס, וכמה שלבסוף הנפגע הוא דווקא הנוקם ולא הננקם.
הספר גם מראה לנו, כמה הגלגל עגול, וכמה הדברים יכולים להשתנות... [=

אישית, לא היה רגע שבו היתקליף לא הצחיק אותי, במיוחד כשהוא ירד על לינטון המסכן. זה היה מאוד מצחיק, והאמת שהיו רגעים שממש צחקתי בקול.
אבל עדיין... זה לא מחפה לרגע אחד על העוול הנוראי שנגרם להרטון, דמות מקסימה בפני עצמה. הרטון, שגודל להיות עובד כפיים ומבזבז את כל הפוטנציאל שלו להיות איש עסקים מצליח, עובד תחת מרותו המזעזעת של היתקליף.
אני אישית, ממש אהבתי את הרטון, ואני שמחה שהוא מצא אהבה עם קתי, אפילו שהתעצבנתי עליה בהתחלה כשהיא הייתה יורדת על הבורות שלו. [=

נקודה תחתונה:
ספר נהדר, מומלץ ביותר לכל גיל!

» ביקורות נוספות של ~דניאל~
» ביקורות נוספות על אנקת גבהים - פרוזה #