ביקורת ספרותית על אנקת גבהים - פרוזה # מאת אמילי ברונטה
ספר מעולה

---

וואו. חתיכת ספר.
החלטתי שאני מוכרח לכתוב ביקורת על הספר הזה, למרות שזו הפעם השנייה שאני קורא אותו, ולא הפעם הראשונה.
יש שיגידו שהספר הזה משחזר את אהבתם האסורה של רומיאו ויוליה, וזו לא האמת. הספר הזה הוא בהחלט אחד מאבותיהם של הרומנטיקה המודרנית.
זה ספר על התעללות, על אכזריות, על נקמה. זה ספר על גדולת נפש שיש באדם, על נקודות אור כשהכל נדמה עגמומי, זה ספר על אהבה.
הספר הזה כתוב בצורה קודרת ומעט מדכא וכשאני קראתי אותו, הייתי במתח מופתי. נלי דין, המספרת - והדמות האהובה עליי בסיפור - מציגה לך באופן ברור למדי את הרעים והטובים. אני חושב שהיא אחת הדמויות המרכזיות שם המציגות גדלות נפש.
ואני מצאתי את עצמי מסכים עימה על כל החלטה שעשתה, מזדהה לחלוטין. הרבה מהדמויות הן פסיכוטיות ולא הגיוניות, נוטות למחלות ולשגעון, אך כזו היא האהבה. האהבה שם קורעת לב, מרתקת ואכזרית.
אני חושב שזה בין הספרים הטובים שקראתי. כתוב ברגישות ובטכניקה יוצאות דופן. כמו ציור הנמשך בעדינות בצבעי שמן. הכתיבה של האחיות ברונטה תמיד נגעה בגבולות השירה.

הספר הזה מומלץ לכל טיפוס רומנטי, שאינו מפחד ממעט אכזריות וקודרות עד שהוא מגיע לסוף הטוב שלו. אני מוכרח לציין, שהסוף נתן לי שלוות נפש עמוקה.

» ביקורות נוספות של Crucified
» ביקורות נוספות על אנקת גבהים - פרוזה #