ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 16 בינואר, 2021
ע"י Y
ע"י Y
-מכיל ספויילרים-
שמעתי על הספר הזה כל כך הרבה, אם זה בתיכון, בספרים אחרים או בטלוויזיה. הייתי בטוחה שהספר הוא על זוג מאוהבים שלא הצליחו לממש את אהבתם מסיבות רבות, אך לא כל הספר הוא סביב הסיפור הזה. לא יודעת אם התאכזתי מהספר, הרי לא ציפיתי לכל העלילה הזאת בכלל, במיוחד שעל הספר רשום "סיפור האהבה המרגש ביותר בספרות האנגלית", אבל כן נהניתי לקרוא את הספר.
אתחיל בזה, שבתחילת הספר לא הבנתי מה אני קוראת והיה לי בלאגן בראש, לא הבנתי איך היתקליף מבוגר ואילו קתרין צעירה, לא הבנתי מי זה הרטון ומה הקשר של כל השאר לאנקת גבהים, לא הבנתי איך מר לוקווד מספר את הסיפור אם בתקציר הספר רשום שהסיפור מסופר מפי המשרתת הבכירה. החלטתי שאני אפתח ויקיפדיה ואקרא קצת עד שאני אבין מה אני קוראת. לא יודעת איך הייתי מבינה משהו אם לא הייתי קוראת בויקיפדיה על העלילה של הספר.
ברגע שנלי אלן דין התחילה לספר את הסיפור נהניתי מכל שניה בספר, כאב לי כל כך על היתקליף, ועל האהבה שהתפססה. ואז פתאום בהפתעה קתרין מתה, ואני רואה שנשאר לספר עוד יותר מ-100 עמודים, לא הבנתי איך הספר ממשיך מכאן. הופתעתי מאוד שהספר ממשיך בזכות ילדיהם, הופתעתי לטובה.
תוך כדי שקראתי את הספר, לא הבנתי איך הם לא מבינים את ההתנהגות של היתקליף, במיוחד נלי. אפשר רק ללמוד מההתנהגות שלו. אף אחד לא יודע מה עבר על היתקליף לפני שהגיע לאנקת גבהים (קצת העציב אותי שבכל הספר לא הזכירו את זה), אבל אני בטוחה שעבר עליו דברים שילדים לא צריכים לעבור. אחרי שהוא מגיע לאנקת גבהים, הינדלי מתנהג אליו ברשעות והסביבה בה גדל משפיעים עליו לרעה. הוא גדל לזה, הוא לא למד איך להיות טוב, איך לסלוח לאנשים. אפשר ללמוד מזה שהסביבה היא זאת שמשפיעה על האדם וכן עלינו להשתדל תמיד להיות טובים, ולתת דוגמא לצעירים.
הסוף של הספר היה מבולגן וכתוב לא טוב. היו קטעים בספר שנמרחו לי מידי, במיוחד הקטעים של קתרין ולינטון הצעירים. תוך כדי שאני קוראת אני קולטת שבספרים בכריכות השונות היו פחות דפים, בתרגומים הקודמים היו 269 עמודים ו-304 עמודים,ואילו בספר הזה יש 389 עמודים לא כולל אחרית הדברים, הוסיפו לספר הזה יותר מ-80 עמודים ומעניין מאוד עד כמה זה משפיע על החוויה מהספר. אם מישהו יודע למה יש הבדל כזה בעמודים אשמח אם תשתפו אותי.
בגדול אהבתי את הספר, בטוחה שאקרא אותו עוד כמה פעמים בעתיד.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מושמוש
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
קראתי רק את ההתחלה בינתיים. מעולה!
|
|
|
ישי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
אני קראתי את הספר גם באנגלית וגם בעברית.
אמנם באנגלית זה נקרא יותר דרמתי בגלל הלהג הספרותי אבל אין יותר מידי הבדל בין המקור לתרגום. המציאות שמשוקפת בספר היא באזור גיאוגרפי קשה באנגליה, לא קל לחיות שם בקור, בבוץ הכבול, בבית פוריטני דתי והמפלט, לאנשים בודדים וקשים שהפגנת רגשות לדידם היא חטא, הוא באהבה. אז הפגנת הרגש היא לא כמו שהורגלנו אליו ומצפים (מה לעשות? אנגליה של תחילת המאה ה- 19), אבל זאת אהבה.
האם זה סיפור שנאה? לא ולא! יש כעס שנובע מאהבה נכזבת ורצון לפגוע במשפחה אליטיסטית שמתייחסת לבן מעמד נמוך שהוא גם בן תשחורת כלא קיים אבל היתקליף וקתרין זה משהו נשגב, אהבה תמימה של נעורים שהניעה את כל הסיפור. אני מאד נהניתי מהספר, נחשפתי אליו בילדותי משירה של קייט בוש (אנקת גבהים) והחשיפה שלך לעלילת הספר הייתה מעניינת על אף שאני לא בוחר לקרוא את ויקיפדיה כערך לספר. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
מסכימה עם מוריה.
זה ספר על שנאה ועל אובססיה. אהבה - אם ישנה - היא צדדית בסיפור הזה. בגלל זה מגיבים לסיפור באופן מקוטב: יש הנשבים בקיסמו (כי כמעט אין סיפורי שנאה טובים) ויש הדוחים אותו בכעס (כנ"ל) |
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
רבים טועים לחשוב שזהו סיפור אהבה, זה מטעמי שיווק. השנאה בולטת כאן הרבה יותר, זה סיפור שנאה.
זה בכל מקום, מוביל כמעט כל שלב בעלילה. האהבה שם בתור מסווה. זהו סיפור שנאה מרגש ויפה. |
|
|
מעין
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
יפה שאהבת :) הספר הזה איכזב אותי מאוד, אבל אהבתי את מה שכתבת בנוגע להת'קליף. תודה Y.
|
17 הקוראים שאהבו את הביקורת
