“על אף שלא קראתי את כל פרקיו המייגעים של הספר "תולדות ארץ ישראל" והתמקדתי בקבוצת פרקים בודדים, הגעתי למסקנה מעוררת בנוגע לקריאה ההיסטורית השוטפת בכלל ולעברה של ארץ ישראל בפרט.
היסטוריה זה דבר עצום ממדים, במיוחד שהוא התרחש לך כאן ממש מתחת לרגליים...ועוד נותרו מזכרות.
הספר של נתן שור מתיימר לנהל דיון 'תמציתי' ואובייקטיבי על ההיסטוריה המקומית של ארץ ישראל. העבר לא יכול להיות אובייקטיבי, כי בהיסטוריה עתיקה גם האובייקט הוא סובייקט ומה שיוצא מיומרנות זו זה אך ורק בלגן והיעדר של ריגוש.
לרוב התקופות הארכאיות יש איזה 'ממצא' מרכזי ממנו יודעים 98% מהמציאות דאז...ועוד כמה בוטנים וצימוקים שערערו את אמינות ה'ממצא' אותם גילו ארכיאולוגים אחרי מחקרים של שנים ארוכות.
***
אז את הקריאה התחלתי מהפרק הפרה-היסטורי של ארץ ישראל המספר באופן מגובב את החיבור היבש בין ממצאים קלים שונים. התיאוריות המרובות שנפרסו לפני הביאו אותי לדלג לתקופת המקרא ממנה נשברתי אף מהר יותר. אחרי דיון של שלושה עמודים בפונט 9 על איזה ספר 'צודק' יותר- יהושוע או שופטים, החלטתי להחליט בעצמי. אין לי התנגדות עקרונית לחוקרים המראים את האבסורדיות של הכתובים, אבל מבחינתי זה לא ממש היסטוריה, זה יותר ארכיאולוגיה. הדבר הוכח לי ביתר שאת כשהגעתי לתקופת בית שני ותקופת המרד הגדול בארץ ישראל.
כידוע לכולם, האדון שבזכותו שמענו על כל ההא והדא בתקופה המדוברת זהו יוסף בן מתיתהו, או בשמו המגניב יותר:)- יוספוס פלביוס. הוא הגדיר את עצמו כהיסטוריון וההיסטוריה מבוססת רק עליו במידה כזו או אחרת.
יש אודותיו אינספור תיאוריות- הוא אינו אמין, הוא מפריז, סובייקטיבי (נו מה?), משוחד ומה לא.
אם אמר פלביוס יוספוס כי בקרב פלוני לחמו 4 לגיונות רומאים יאמרו ההיסטוריונים כי לא יותר מלגיון השתתף. אם סיפר בן מתתיהו על 20 הרוגים, יקפיץ ההיסטוריון את מספר המתים ל-56.
העניין הוא שכל אותם ההיסטוריונים הם תיאוריקנים בעלי קונספירציות וחוות דעת סובייקטיביות כמו יוספוס בדיוק.
יוסף בן מתיתיהו כתב את הספר 'קדמוניות היהודים' בהתבסס על היסטוריונים בעלי קנה מידה עצמאי בדיוק כמותו.
ההיסטוריה לא הייתה ולא תהיה אובייקטיבית, אבל מה שהבנתי בעקבות הספר של שור הוא שגם אם עלי להתייחס לפלביוס בערבון מוגבל עדיף לי בהרבה לקרוא את 'המקור' שלו ולא את הגיבוב הארכיאולוגי המייגע והבלתי נגמר.
בשלב זה הופסקה באיבה קריאתי בספר.
העבר הוא לא רק מה שהתרחש...הרי שהוא גם מייצג את כל המגדלים שנבנו על שמו ובשמו...ל"ג בעומר המתקרב עלינו לטובה מעיד על כך בדיוק.
על כן, התחלתי בקריאת ספר יהושוע ובכתבי יוסף בן מתיתהו הסובייקטיבי- כי זה מה שיש פה, וזה התכלס.”