ביקורת ספרותית על זוּלֵיכָה פוקחת עיניים מאת גוזל יכינה

---

זוּלֵיכָה פוקחת עיניים
כתבה גוזל יכינה , תרגום חמוטל בר-יוסף

אחד הספרים הטובים שקראתי בהתרגשות ובנשימה עצורה! הסופרת המופלאה גוזל יכינה פוקחת את עיני הקורא ומכניסה אותו הישר אל העלילה. לתוך הסבל והעוני , זורקת אותו אל תוך הקור הנוראי שפוקד את האיכרים הפשוטים שהפכו לקורבנות אדם הנודדים בשם המהפכה. בספר אנו פוגשים שיירות אדם מזי רעב, ללא רכוש מוצאים בכח ממקומות הולדתם ומובאים ברגל וברכבות אל הערבות השוממות והקפואות של סיביר , אלו אנשים מבוגרים חסרי כל הולכים לחיות במדבר של קרח של מינוס 40 מעלות .
הסופרת מצליחה לזעזע אותנו בסיפור חייה של זוליכה שגזלו ממנה את ביתה את משפחתה ואת רוחה , שדרך נדודיה עד סיביר הרחוקה אנו חשים את גודל העוולות שנעשו לעם הרוסי בשם המהפכה !!
זו חברה שאיבדה צלם אנוש ! אין רחמים!! וביחוד אצל הבולשביקים הממונים מטעם שלטונות המהפכה דווקא אותם מנהלים ושומרי חוק הם אוסף של בורים שרשעותם ושחיתותם מזעזעת. כולנו מכירים את ההיסטוריה של אותה תקופה 1930-1945 היודעת לספר על 20-30 מיליון אזרחים רוסיים שנרצחו ע"י השלטונות .
בעיני גיבורי הספר מדברים אלי\ינו כסמלים
זוליכה שהיא הגיבורה הראשית מסמלת בעיני את אמא רוסייה אדמה באותן שנים 1930-45 אומה ענייה נגזלת ושותקת, שעם הזמן פוקחת עיניים מגלה את העולם שסביבה, נלחמת בכל הרוע שמסביב וזאת כדי להציל את בנה יוסף

ד"ר וולף קרלוביץ המכונה לייבה – מסמל את השכבה הנאורה את המלומדים והמדענים, שבחרו להתעלם מהמצב הנוראי העובר על ארצם. בחרו שלא לראות את עוולות המהפכה. ורק בגלות בסיביר הם לפתע מתעוררים וממלאים את תפקידם.

איוון איגנטוב – מסמל את השלטון של אותם ימים – הוא נציג החוק האכזרי הממונה על ביצוע הגלייה , שגם הוא בסופו של התהליך הופך להיות כמו כולם קורבן המהפכה . הוא נשלח לשרת את השלטונות ולפקד על הגולים שהוא הביא ברכבות לאי שם בסיביר הרחוקה והקרה כאשר במשך כל חייו הוא מנסה לרצות את הממונים עליו אך לבסוף כמו מליוני בני אדם אחרים הוא מאבד הכל במשטר רצחני שעובד באיומים, הלשנות ובגידות .

יוסוף - הבן של זוליכה הוא קרן האור בספר הוא מסמל בעיני את הדור הצעיר החדש שקם בברית המועצות. דווקא הוא שנולד בתוך כל הזוועה הקור העוני והבערות, שגדל בתוך כל הרשעות הוא בוחר לברוח מהמקום הנורא כדי להגיע למקום של רוחניות של אור של צבע לבית ספר לאומנויות במוסקבה.

הספר הוא יצירה נפלאה הכתובה בלשון ציורית ומתורגמת ע"י המשוררת חמוטל בר יוסף שבזכותה הספר נקרא כמו שירה והתיאורים המרהיבים מאפשרים לקורא להרגיש את הדמויות להתערבל ולהתמזג עם הטבע ולהיות חלק ממנו.
חיה הלר

» ביקורות נוספות של חיה
» ביקורות נוספות על זוּלֵיכָה פוקחת עיניים