ביקורת ספרותית על יוצאים לגנוב סוסים מאת פר פטרסון
ספר מעולה

---

את רשימת הספרים שאני רוצה לקרוא אני שומרת לסוף מאי, לנסיעה לצרפת לאירוע משפחתי. שם- ילדי הם הצעירים ביותר ואני בונה על זה שכולם יריבו על חסדיהם וישאירו אותי לבדי במיטה רכה עטוית מצעים מעומלנים, קרואסון וקפה לצדי וספר בידי.

בינתיים- ובמיוחד בימים העמוסים שהיו טרם החג (ואני בעסקי הפרחים, כך שעמוסים מאוד), שאלתי לי באקראי ספרים מן המדף, שמימין לכניסה, בספריה, שם, מונחים, כנראה, הספרים שהוחזרו לספריה ועדיין לא חזרו למקומם הקבוע.

לפני החג שאלתי שני ספרים: 'בדרכים' של ג'ק קרואק ו'יוצאים לגנוב סוסים'.

התחלתי עם 'בדרכים' וזנחתי אותו אחרי כמה עשרות עמודים.
ההתנהלות חסרת המנוחה של הגיבורים גרמה לי לרעש מיותר בראש.

עלעלתי ב'יוצאים לגנוב סוסים' ונסחפתי.
הפרק הראשון מקפל בתוכו את היופי של הספר- הנוף, השקט, האיפוק, הדיוק והאופל. כך שכמו אחרי צפייה בפרומו מוצלח- מי שמתחבר שיקרא, מי שלא- לא. אני התחברתי וסיימתי לקרוא את הספר לפני פסח 'בדרכים' שלי (באוטובוס אל העבודה וממנה).

אני לא ממהרת לדרג ספרים כמעולים, מה גם שהמילה 'מעולה' היא לא מילה שאני מרבה להשתמש בה (למרות שכמו 'יקירה' היא חזרה לאופנה בשנים האחרונות). בדרך כלל הדירוג שמור אצלי לספרים שהם 'נכסי צאן ברזל' פרטיים שלי, או לספרים שאופן כתיבתם מעורר בי השתאות.

'יוצאים לגנוב סוסים' שייך, אולי, לקטגוריה השנייה, אבל, בעיקר, הוא בדיוק מה שהייתי צריכה לקרוא בזמן המסוים הזה ('לכל זמן ועת לכל חפץ' הוא פסוק שמתאים, בין השאר, גם לקריאה).

העלילה היא פשוטה ומכילה מרכיבים מוכרים: סיפור התבגרות, קיץ גורלי ששינה את חיי הגיבורים, אותם מרכיבים המשמשים, לדוגמא, ב'היער' של קובן (וגם כאן יש יער). אך בעוד ש'היער' הוא סיפור מתח רחב יריעה, סוחף וכתוב במיומנות, אך, לטעמי, קצת פטפטני ושטחי, כאן מדובר בסיפור קטן, ציורי, עמוק ומשאיר חותם כמו שיר.

התיאורים הם זרים במידה (כיאה לתרבות אחרת ומסקרנת) ומוכרים במידה (כמו כל תיאור אנושי מוצלח) החיתוכים בין ההווה לעבר מתוזמנים, בעיני, בצורה מושלמת והנוף והשקט חודרים ללב (אם כי הפסטורליה היא רק לכאורה).

» ביקורות נוספות של dushka
» ביקורות נוספות על יוצאים לגנוב סוסים